כל מי שעוקב אחר התנהלותם של רבים מהפקידות הבכירה בישראל בתחום המשפטי והביטחוני, כולל "לשעברים" רבים, מבין שמשהו גדול מתחולל בימים, שבועות וחודשים האחרונים. משהו שמשפיע עמוקות על התנהלותם והחלטותיהם. העובדה שכל פקיד זוכה לתואר שומר סף מעידה על כוונותיהם האמיתיות ועל מטרתם.
מבחינתם מזמן כבר לא מדובר במקצועיות או בענייניות, עבורם מדובר בתחושה עמוקה שעתיד המולדת מונחת על כתפיהם, וחובתם הקדושה לממש את אמונתם ואת האג'נדה שבה הם מאמינים כדי להציל המדינה והעם. למי שטרם הבין מהו אותו דבר גדול שמתרחש ממש לנגד עינינו נאמר שהכוונה להתייצבות רבים מהפקידות הבכירה כאופוזיציה לוחמנית מול נבחרי הציבור, ובעקיפין כאופוזיציה לריבון. ואם נלך צעד אחד נוסף נאמר שהכוונה למה שזכה לכינוי "הדיפ-סטייט".
מציאות זו שבה הדיפ-סטייט קמה על הריבון לא נולדה יש מאין. אף אחד לא קם בוקר אחד והחליט שהוא מתחיל מלחמת עולם מול הדרג הנבחר. מדובר בתהליך מתמשך שהחל בשינוי האקלים הציבורי וביחס שלילי ומזלזל כלפי מקבלי ההחלטות, לעומת תחושה טהרנית שאנשי הדיפ-סטייט הם אנשי מקצוע נאמנים ואמינים.
לאחר פגיעה קשה בתדמיתם של מקבלי ההחלטות, בעזרתה האדיבה של תקשורת מוטה ובעלת אג'נדה פוליטית מובהקת, היה הרבה קל יותר למערכת המשפט להיכנס לפעולה, כאשר בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ החל קם על יוצרו. מבית משפט שלאורך יותר משישה עשורים שמר על איפוק, הבין את מקומו ופעל על פי לשון החוק, החלו חלק משופטי בית המשפט העליון להרגיש שהם אדוני הארץ. תחושה זו הביאה אותם לפסיקות הזויות של ביטול חוקי יסוד, של המצאת פרשנויות מופרכות לחוקים קיימים ובעיקר לתחושה שהם החוק, והחוק זה הם.
בשנתיים וחצי האחרונות תופעות אלה הלכו והקצינו. ההתנגשות בין הדיפ-סטייט למקבלי ההחלטות הפכה למחזה שכיח. בניגוד לטענות של אותם שופטים, יועמש"ית ואחרים כאילו הם בסך הכל מייצגים את האינטרס הציבורי - האמת שונה בתכלית.
האינטרס הציבורי נתון לפרשנות על בסיס השקפת עולם. אני למשל טוען שהאינטרס הציבורי מחייב סיפוח של יהודה ושומרון, חרדי יטען שהאינטרס הציבורי מחייב את אי גיוס הציבור החרדי, ערבי ישראלי יגיד שהאינטרס הציבורי מצריך הכרה במדינה פלסטינית והקפלניסטים יצווחו כהרגלם שהאינטרס הציבורי הוא הפלת הממשלה.
לכן, הסמכות לקביעת האינטרס הציבורי נתונה בידי הריבון, היינו העם, ובדמוקרטיה הישראלית בידי נציגיו בכנסת ולמעשה בידי הממשלה והעומד בראשה. זאת מהות הדמוקרטיה. אף אחד לא נתן לשופט, חכם ומכובד ככל שהוא חושב את עצמו, את הסמכות לקבוע מהו האינטרס הציבורי או מהם הערכים של מדינת ישראל. תפקידו הקלאסי של השופט הוא לשפוט על בסיס החוקים שהרשות המחוקקת חוקקה. לא פחות ולא יותר.
העובדה שבמדינת ישראל 2025 השתנו סדרי בראשית נעוצה בין היתר בהבנה שבוויכוח האידיאולוגי והערכי שמתנהל במדינת ישראל מיום הקמתה, אנו קרובים להכרעה ברורה לכיוון הלאומי-מסורתי-שמרני. אפשר להתווכח על הרבה דברים, אבל על מספרים מוחלטים קשה להתדיין. רוב הציבור היהודי בישראל מחזיק בעמדות לאומיות-מסורתיות-שמרניות. אומנם יש ציבור לא מבוטל שמחזיק בעמדות ליברליות-קוסמופוליטיות, אבל לא צריך תואר ראשון בסטטיסטיקה כדי להבין מי הרוב ומי המיעוט. ומכיוון שמדובר בתהליך שרק ילך ויתרחב במהלך השנים הבאות, הבינו והפנימו מנהיגי הציבור הפרוגרסיבי שהדרך היחידה שלהם לקדם את הערכים והאג'נדה שבה הם מאמינים לא יכולה לעבור דרך הבחירות, ההליך הדמוקרטי הבסיסי ביותר, ולכן הם הפנו את מוקד עשייתם לכיוון הדיפ-סטייט.
לצערי הרב, גורמים בכירים במערכת אלו לא רק הסכימו עם המאמץ של הציבור "הנאור", אלא הם בעיקר שיתפו ומשתפים פעולה איתם על כל צעד ושעל. ההתערבות הגסה של יועמ"שית בהחלטות ממשלה. האימפריאליזם הפקידותי שנוטל לעצמו סמכויות לא לו, המצאת טיעונים פסבדו-משפטיים לטרפד מדיניות ממשלתית ועוד שיטות שונות ומשונות של הדיפ-סטייט הם חלק מהמאבק הבלתי מתפשר שלהם נגד הריבון- הוא העם.
ההקצנה הזו מלמדת בעיקר שני דברים. ראשית, למחנה הפרוגרסיבי אין באמת קווים אדומים. מבחינתם המטרה מקדשת את האמצעים, ולכן הם ימשיכו בטירלול שלהם גם במחיר פגיעה בביטחון הלאומי ובאינטרס הציבורי האמיתי. שנית, למרות השחצנות, ההתנשאות והביטחון העצמי שהמחנה הפרוגרסיבי מפגין כלפי חוץ, האמת המרה מבחינתו ברורה: הם מבינים שהרכבת יצאה מהתחנה. הם מבינים שהם על זמן שאול. הם מבינים שרק באמצעות "הכידונים המשפטיים האקטיביים" הם שומרים על כוחם.
בתחילה התגבשה אצלי תחושת רחמים כלפי האליטה הפרוגרסיבית שמאבדת את מקומה וכוחה. בעקבות השנתיים וחצי האחרונות נעלמו הרחמים ובמקומם הגיע תחושת בוז עמוקה. אכן מחזה לא פשוט לראות אליטה מתבוססת במי אפסיים. מראה מכוער הוא אליטה מתבכיינת שמתכחשת למציאות. ייקח כמה שייקח, בסוף האמת תנצח.
לא הדיפ-סטייט, לא היועמ"שית ואפילו לא שופטי בג"ץ יכולים לעצור את המגמה הברורה שאליה נעה החברה הישראלית. הגיע הזמן לומר לכל חברי האליטה הישנה, בין אם תסכימו אם הכיוון הכללי שאליו המדינה הולכת, ובין אם תחלקו עליו. בין אם תאהבו את המגמה המתפתחת ובין אם תשנאו אותה, עליכם להבין ולהפנים שמדינת ישראל הופכת למדינה לאומית יותר, מסורתית יותר ושמרנית יותר. הגיע הזמן שתתמודדו עם שינויים אלו כמו אנשים בוגרים ואחראיים.
התרעות פיקוד העורף