העובדה שבמדינת ישראל 2025 השתנו סדרי בראשית נעוצה בין היתר בהבנה שבוויכוח האידיאולוגי והערכי שמתנהל במדינה מיום הקמתה, אנו קרובים להכרעה ברורה לכיוון הלאומי-מסורתי-שמרני. רוב הציבור היהודי בישראל מחזיק בעמדות לאומיות-מסורתיות-שמרניות. וכיוון שמדובר בתהליך שרק ילך ויתרחב, הבינו מנהיגי הציבור הפרוגרסיבי שהדרך היחידה שלהם לקדם את האג’נדה שבה הם מאמינים לא יכולה לעבור דרך הבחירות, והם הפנו את מוקד עשייתם לכיוון הדיפ סטייט. לצערי הרב, גורמים בכירים במערכת לא רק הסכימו עם המאמץ של הציבור “הנאור”, אלא בעיקר שיתפו ומשתפים איתו פעולה.
התנהלות ברוטלית ומסוכנת זו היא פרפורי הגסיסה של אליטה דועכת שהחליטה לפגוע ביריביה. כשיועצת משפטית לממשלה מכשירה הפרות חוק באופן סיטונאי בטענה מוזרה ש”אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי”, המחנה האידיאולוגי שלה מבין את המסר ומתעודד, וכששופטי בג”ץ אינם מעמידים את היועמ”שית במקומה, אלא להיפך, הם מעודדים אותה להקצין את מלחמתה בנבחרי הציבור ובריבון, בעם.
למחנה הפרוגרסיבי אין קווים אדומים, ולכן אנשיו ימשיכו בטרלול שלהם גם במחיר פגיעה בביטחון הלאומי. אבל למרות השחצנות וההתנשאות שהמחנה הפרוגרסיבי מפגין כלפי חוץ, הם מבינים שהם חיים על זמן שאול. בתחילה, התגבשה אצלי תחושת רחמים כלפי האליטה הפרוגרסיבית שמאבדת את מקומה וכוחה. בעקבות השנתיים וחצי האחרונות נעלמו הרחמים ובמקומם הגיעה תחושת בוז עמוקה. ייקח כמה שייקח, בסוף האמת תנצח.
התרעות פיקוד העורף