פה טמון הכלב וסופסוף נחשפה ערוותה של שרה נתניהו כשמבלי להפעיל שיקול דעת נפלה בלשונה וירתה לעצמה ברגל. בכך חשפה את הלך רוחה ואת השיחות האישיות שהיא עורכת עם בעלה בביתם הקט שבקיסריה והוכיחה שהחטופים מעניינים לה ולראש הממשלה את קצה ה.... וכל הפוסטים שהיא משתפת ברשתות החברתיות על משפחות החטופים ושורדי השבי עד כמה היא שמחה בשובם, הם תרמית אחת גדולה ומשחק ראווה שאין לו שום אחיזה במציאות.
בכך חילקה שרה נתניהו את המדינה לשניים - זו של שרה נתניהו וזו של הרמטכ"ל. אבל כל זה לא חידש לרבים מאיתנו מאומה, כבר הבנו לבד לאן נושבת הרוח בבית בקיסריה כשאנחנו רואים מדי יום את הפקרת החטופים וסיכול העסקאות בזו אחר זו על ידי ראש הממשלה. אלא שכעת גם ברוב טיפשותה, היא צבעה את מחאת הקפלניסטים שידועה כמחאה נגד ההפיכה המשפטית, ומעוררת זעם בקרב הציבור הימני בכלל, ובתוך הקואליציה והעומד בראשה בפרט, למחאה למען החזרת החטופים.
מחאת קפלן כבר כמעט וגוועה, כוחה נחלש והיא הוכתמה בצבעי שמאל, למרות שמי שירד באמת לשטח ראה בה את כל הגוונים של הקשת הפוליטית ואת החברה הישראלית במיטבה. בעוד מארגני המחאה כבר קדחו מוחם למצוא דרכים אחרות יצירתיות יותר להחיות אותה מחדש ולהפוך אותה ללגיטימית, באה רעיית ראש הממשלה ועשתה למענם את העבודה והעניקה להם משמעות אחרת, חשובה ערכית ומייצגת את רוב רובו של העם, מחאת קלפן שווה מחאת להשבת החטופים הביתה.
מה עוד אנחנו למדים מהתקרית בה סינדלה רעיית ראש הממשלה את בעלה נתניהו, והביקורת המחמיאה שהטיחה ברמטכ"ל החדש אייל זמיר שמונה על ידי נתניהו? שאין לנו מה להיות מודאגים כ"כ מהמינויים של רוה"מ, ועלינו לסמוך על שיקול הדעת של כל אדם ששירת את המדינה, כי בסוף השכל הישר יגבר על הנאמנות לנתניהו, והמצפן האישי הוא שינווט בקבלת ההחלטות.
רק נדגיש כי מלשכת ראש הממשלה הכחישו את הפרסומים על רעיית ראש הממשלה ומסרו בתגובה כי "מדובר בידיעה שקרית ולא נכונה. רעיית ראש הממשלה הגברת שרה נתניהו, פועלת ללא לאות למען משפחות החטופים, בליווי אישי, בפגישות בשליחת מכתבים לרעיות מנהיגים בעולם, לאפיפיור לשעבר ולאימו של האמרי בקטאר. במאמץ מתמשך להגברת הלחץ הבינלאומי לשחרור החטופים מגהינום הטרור של חמאס. הלחץ הצבאי באמצעות פעולתם האמיצה של לוחמי צה"ל הוא שאפשר את שחרור החטופים עד כה. כל ניסיון לייחס מסרים אחרים בשם רעיית ראש הממשלה הוא מופרך ושקרי".