בסוף השבוע שעבר הודיע ראש הממשלה נתניהו על כוונתו למנות את האלוף דוד זיני לתפקיד ראש השב״כ. ההחלטה התקבלה בניגוד להנחיית היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, הטוענת כי בעקבות פסיקת בג״ץ בעניין תקינות הליך ההדחה של רונן בר, נתניהו אינו יכול למנות ראש שב״כ חדש בשל "ניגוד עניינים" שבו הוא מצוי לכאורה בפרשת קטארגייט.
מינוי זיני לראש השב״כ מסתמן כצעד ראשון וחשוב למשילות שלטונית ימנית בישראל. אזכיר כי על פי חוק שירות הביטחון הכללי, ״ראש שירות הביטחון הכללי ימונה בידי הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה״. ואילו היועצת המשפטית לממשלה חושבת ומתנהלת כאילו החוק נכתב על ידה.
האבסורד המטורף אצל בהרב־מיארה הוא שבעודה מדברת על ״ניגודי עניינים״ אינסופיים אצל ראש הממשלה, נראה שהיא התחמקה מלפרט בפני בית המשפט את קשריה החברתיים לכאורה עם רונן בר, נדב ארגמן ועד תביעה מרכזי במשפט נתניהו. אז יש לי עצה לבהרב־מיארה: לפני שאת מדברת על ״ניגודי עניינים״ ומבקרת פעולות של אחרים מבחינה חוקית, הסתכלי במראה ובדקי את עצמך, כי חלק רחב מאוד בעם אינו קונה את הבלוף שלך יותר.
זמן קצר לאחר ההודעה על ההחלטה למנות את זיני פתחה מכונת התעמולה הארסית של השמאל במתקפה שלוחת רסן על ראש השב"כ המיועד, באמירות כגון ״השב״כ נפל״, ״מינוי זיני – הפרת אמונים״ ועוד שלל התבטאויות שנויות במחלוקת. השמאל הרדיקלי עושה הכל כדי לסכל את מינוי זיני ולפגוע בראש הממשלה, מתוך רצון לסרס את יכולתו למשול. מה שמפריע לאותו מחנה היא כנראה העובדה שזיני אינו מגיע מבית הגידול הפוליטי שלו,ושתפיסותיו הביטחוניות תקיפות יותר משל קודמיו בתפקיד.
אשר לטענה שמינויו של זיני בעייתי כי האיש מגיע מבחוץ ולא מכיר את המערכת – זה בדיוק מה שהשב״כ צריך בעת הזו. אחרי המפלה המזעזעת של הארגון ב־7 באוקטובר והפוליטיזציה שחדרה אליו, הארגון חייב פירוק והרכבה מחדש. לעניות דעתי, אדם חדש מבחוץ יוכל לעשות זאת.
בחודשים האחרונים נראה כי השב״כ מנהל קמפיין בזוי נגד מתיישבים ביהודה ושומרון. לכן עצם ההחלטה של ראש הממשלה למנות לתפקיד ראש השב"כ אדם שומר מצוות, בן הציונות הדתית, היא תשובה נחרצת לקמפיין מכוער זה.
קיים בי חשש שרונן בר ימשיך להיאחז בכיסאו גם בחלוף תאריך התפטרותו, אבל אני מקווה שהדיקטטורה הבריונית לא תנצח וששב״כ ייצא לדרך חדשה, למען מדינת ישראל.
התרעות פיקוד העורף