המדינה עדיין נוסעת בכיוון ההפוך. גם אחרי 7 באוקטובר, כשהבנו כמה גבוה המחיר של אשליות ביטחוניות ושקט מדומה, ממשיכים מקבלי ההחלטות לנהל את יהודה ושומרון כאילו מדובר בזירה צדדית.
כפר פלסטיני שמייצר פיגוע חייב להיות מכותר מיד. צריך להחזיר את המחסומים, להכניס אותם למרכזי הערים ולנקות את השטח. שינינו גישה – עברנו להתקפה.
לכל ראש רשות ביהודה ושומרון חייבים להיות חפ"ק ביטחוני פעיל, צוות חירום מתואם ויכולת מבצעית ראשונית. ב־7 באוקטובר ראינו שהיישובים שבנו עצמם מבחינה צבאית, עם יכולות לחימה ברמה גבוהה וערנות מבצעית לצד כוחות צה"ל בשטח, הם שהצליחו להציל את עצמם, או לפחות למנוע פגיעה קשה יותר. הביטחון הוא בראש ובראשונה באחריות שלנו, ללא תלות בצה"ל או בממשלה ובתפקודה.
חייבים לזכור: כביש 5 הוא מרכז הארץ. אין הבדל בין אלקנה, אורנית או פדואל, ובין רעננה, רמת גן או כפר סבא. הטרור המשתולל בפאתי יו"ש זהה לטרור רצחני במרכז הארץ. הטרור לא עוצר לרגע, ומי שעומד במקום מזמין את הפיגוע הבא. וכולנו נישא באחריות.
התרעות פיקוד העורף