למרות חולשתה (ואולי בגללה), איראן בהובלת המנהיג העליון איתולה ח'אמנהאי, הציגה כקו אדום את זכותה של איראן להעשיר אורניום באדמת איראן והיא עודנה דורשת שהממשל האמריקני יסיר את הסנקציות עליה - בתמורה להקלות מסוימות שטהראן תשית על תוכניתה הגרעינית.
זאת ועוד, בחינה של פרטי ההצעה אל מול "הקו האדום" של איראן מלמדת כי הצדדים לא רחוקים מהגעה ל"עמק השווה" בסוגית ההעשרה שכן נראה שארה"ב, בניגוד להצהרותיה, מוכנה לקבל סוג של העשרה על אדמת איראן. עובדה זו לא מבטיחה הסכם אבל יחד עם חוסר הרצון של הצדדים להתדרדר להסלמה צבאית ביניהם, יתקיימו ככה"נ סבבי מו"מ נוספים בין איראן וארה"ב בנסיון למציאות פתרון מדיני לבעיית הגרעין.
ועדיין, חשוב לזכור כי המו"מ מתנהל תחת מגבלת זמן לאור ההבנה שאם הצדדים לא יגיעו להסכם, מדינות ה-E3 יובילו מהלך להחזרת הסנקציות על איראן (מהלך ה-סנאפבק) באופן שיאלץ את איראן לתאת מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני ולעלייה משמעותית בסבירות להסלמה בין ארה"ב ואיראן.
ולכן, התשובה השלילית המסתמנת של איראן היא איננה "סתימת הגולל" על התהליך המדיני בין איראן לארה"ב, מה גם פרטי ההצעה האמריקנית מלמדים כי הצדדים לא רחוקים מהגעה לפשרה בסוגית ההעשרה באיראן. הסלמה בין הצדדים עודנה אפשרית בעיקר לאור לוקח הזמנים הצפוף להגעה להסכם אבל למרות התשובה האיראנית השלילית המסתמנת היא איננה ברירת המחדל של הצדדים.