כמו תמיד, את הכניעה הזו מנהל נתניהו במלחמת סרק מדשדשת, שממילא הממשלה תהפוך לניצחון: הורינו לצה"ל ללחוץ! השאלה אם חמאס חוסל תיפתר רק כאשר לעזה ייכנסו כוחות אחרים, כולל אלה של הרשות הפלסטינית.
בחזרה לדרמר וברנע שנחתו בוושינגטון רק כדי להיווכח שמי ששיגר אותם לדוחא כדי להרוויח זמן ציפה בדיוק לאותן תוצאות בוושינגטון. כצפוי, השניים חזרו עם אוזניים קטופות, וכצפוי, נתניהו מצא את האשם: "דרמר לא חזה נכון את השינויים שחלו בעמדת ארצות הברית כלפי ישראל והמזרח התיכון". אחד השינויים הוא ההידרדרות בתדמיתו של טראמפ, שמסתמנת כאכזבה רבתי מביצועיו (חוץ מאשר בבייס, כמובן). האיש היה ונשאר בור, עילג, ילדותי וטיפש, ומסב לארצות הברית ולעולם נזקים בקנה מידה שגורם לסביבה הרפובליקנית להגיב במורת רוח פומבית.