אז אמר טראמפ כי בין מפגיני הימין היו גם ״אנשים טובים מאוד״, אף שאת ההפגנות הובילו פעילים של ארגונים ניאו־נאצים ואנשי הקו־קלוקס־קלן (KKK), ארגון גזעני ידוע לשמצה. באותה תקופה נהג טראמפ להאשים את קודמו, הנשיא אובמה, אף שבקדנציה הראשונה שלו ארגוני ימין קיצוניים קיבלו לגיטימציה ויצאו מחושך לאור.
ממשל ביידן דווקא הכיר בעלייה בהיקף הפעולות האנטישמיות בארה״ב ואף יזם תוכנית מקיפה למאבק בתופעה. התוכנית הופקדה בידי השליחה המיוחדת לעניין אנטישמיות פרופ' דבורה ליפשטדט וכללה מערך גדול של פעילויות חינוך, מניעה וענישה ברחבי ארה״ב. מן הסתם היא נכשלה.
את הדלק שופכות הרשתות החברתיות - שדה פעילות פרוע לחלוטין. הניסיונות הכושלים של חברות הטכנולוגיה הגדולות לסנן מסרים אנטישמיים כשלו. התוצאה היא גל אנטישמיות ששוטף את העולם כולו, בדגש על ארה"ב – שבה התנאים הסביבתיים, חופש הביטוי והזמינות של נשק יצרו תנאים אידיאליים לפעילות אנטישמית.
את אוניברסיטת קולומביה הוא הכניע בקלות יחסית והם נענו לדרישותיו, אבל זה לא מנע מסטודנטים לשוב ולהפגין נגד ישראל. אוניברסיטת הארוורד, לעומת זאת, דחתה את העיצומים שהטיל עליה הנשיא ונמצאת עימו בעימות משפטי.
הקהילה היהודית חלוקה ביחס למדיניות טראמפ. על פי סקר שנערך על ידי חברת הסקרים GBAO Strategies, כמחצית מיהודי ארה״ב סבורים שהנשיא הוא אנטישמי, ומיעוט קטן אף מאמין שהצעדים שנקט אינם מפחיתים בפועל שנאת יהודים. עמדה זו נתמכת על ידי כ־550 רבנים וחזנים, שחתמו לאחרונה על מכתב, ולפיו ״הנשיא עושה שימוש ביהודים בתור הצדקה למעשיו, מפלג את האמריקאים, מערער את הדמוקרטיה ופוגע בקהילות".