כל בלון סופו שהאוויר יוצא ממנו. גם בבית המשפט העליון חשוב שיזכרו את זה. מה שמקצת מהשופטים - בפועל, רק שניים מהם - עושים שם לאחרונה, בשבתם על כס המשפט, דומה בעיניי למעשה באותו בלון שלא זכר שקרביו מלאים באוויר חם. הוא ניסה להתרומם עוד ועוד עד שהאוויר יצא ממנו לגמרי' והוא נפל מרוקן על הרצפה.
הן מלאות בטינה לממשלה המכהנת. הניסוחים עושים עוול לשנים רבות של פסיקה שקולה ומאוזנת. הם מתעלמים מהוראות החוק, וחלק מהם בכלל בונים מערך חוקי מעל ראשה של הכנסת. יש אומרים שקטעים מהפסיקות מזכירים להם כתבי שטנה שמתפרסמים על קירות בתים בשכונות מסוימות בירושלים ובבני ברק.
“ניגוד העניינים” של ראש הממשלה יטריד אותם מאוד. הם לא יבחנו את טיבו של המועמד או את כשירותו. די יהיה להם, כנראה, בכך שהוא אינו “משלהם”. בכל כוחם הם מנסים למנוע שינויים בצמרת. אובדן השליטה מפחיד אותם. הם אוהבים מאוד את העובדה שאין גורם בר סמכא שיכול לנער את מה שקורה במערכות המשפט.
מה שמחזיר אותי למשל הבלון. גם השופטים צריכים לדעת שלא לעולם חוסן. יבוא יום ותימצא הדרך להפוך את היוצרות. הציבור ירצה לדעת שיש משמעות לבחירה שלו. באותו שלב לא תהיה עוד תקומה למי שרוצה להשליט אנרכיה משפטית. השפיות תחזור למחוזותינו כבראשונה.
עם זאת, עד שזה יקרה, מצפים לנו ימים לא קלים. הניסיון לחסום את זיני, גם באמצעות היועמ”שית, יכול להסתיים ממש לא טוב. רבים מדי ירגישו שמדובר בהתעמרות משפטית גרידא, שתכליתה לחסום פריצת דרך של חלק ענק באוכלוסייה, וחבל שזה יקרה.