אז בואו נתמקד ב"מה לא" שהיה לנו עד כה:
בהנחה שכולם מבינים עתה את החשיבות של מה שהוצבע עליו כאן כבר בתחילת 2024 והוא הטיפול בממשק האזרחי של חמאס לציבור בעזה (חלוקת המזון), אז מה כן?
האופק המדיני כרגע ברצועה הוא לטווח הזמן הבינוני בלבד ומתמקד ביצירת התנאים לועדה אזרחית שתיקח על עצמה את הניהול האזרחי של הרצועה - בהובלת ארה"ב ובהשתתפות מדינות ערב (אמירויות ואולי גם סעודיה, ירדן ומצרים). מדינות ערב כבר הצהירו (מהלך שנת 24) שלא תיכנסנה לעזה אם חמאס יישאר עם נשקו והן תאלצנה להילחם בו.
בשורה התחתונה, חובה להבין כי העיניים צריכות להיות על הכדור - לקיחת הריבונות מידיו של חמאס. זה המפתח לשחרור חטופים, לפירוק חמאס ולסיום המלחמה. האיך לבצע זאת לא יכול להיות באבחה אחת. המציאות מכתיבה (אגב בכל המלחמות) תקופת מעבר זמנית בין שלטון חמאס למשהו האחר, וכעת אנו יוצרים בדיוק את היסודות לתקופת המעבר הזמנית הזו (כשלפי שעה המיליציות אינן מנהלות את הרצועה, אלא מסייעות באבטחת הפעילות של המנגנון החשוב של חלוקת המזון שלא ע"י חמאס).
זה חשוב, זה קריטי לסיום המלחמה וזה בעיקר ה"מה כן" שמאפשר כרגע, בעיתוי הנוכחי, להימנע מממשל צבאי ברצועה מחד, ומהקמתה של מדינה פלסטינית מאידך.
התרעות פיקוד העורף