אנחנו נמצאים בשעת מבחן. אנחנו רק ביום השלישי של המבצע וההישגים של צה"ל, המוסד ושאר כוחות הביטחון רק הולכים ונערמים, ובשיאה - עליונות אווירית שלא נראתה מאז מבצע "מוקד" המפורסם.
אחרי מכת הפתיחה המוצלחת בשישי בבוקר, הגיע תורנו, העורף הישראלי. אחרי שבועות של חילוקי דעות, עלינו לחזור לאותה אחדות לאומית שעטפה אותנו, אחרי היום הנורא ההוא באוקטובר 23'. כבר בסכסוך קודם עם האיראנים, הפרסים, נכתב במגילה: "עם מפוזר ומפורד בין העמים". אנחנו, "העורף", צריכים לעמוד איתן ו-סליחה על הקלישאה – לתת לצה"ל לנצח.
כראש המועצה המקומית גדרה, שספגה פגיעת טיל בליסטי איראני שפגע בבית ספר יסודי במתקפה האירנית הקודמת באוקטובר האחרון, אבקש לחלוק שתי תובנות, אשר סייעו לנו לצאת מחוזקים מהמשבר ולצמוח מהשברים.
ראשית, לאחר השלמת סריקת המרחב והצלחת חיים, הדבר הנכון ביותר לעשות הוא לחזור כמה שיותר מהר לשגרה. הטיל שנפל בגדרה, היה בערב ראש השנה, כמה שעות לפני כניסת החג. בבית הספר ישנו בית כנסת אשר משרת את תושבי הקהילה. לנו, במועצה, היה חשוב לעשות הכול כדי להשמיש את בית הספר, ובית הכנסת, בהקדם האפשרי. במקום הנפילה, עתיד לשתול נשיא המדינה, יצחק הרצוג, עץ אשר יסמל את הצמיחה מהשבר.
שנית, זו השעה של הרשויות המקומיות. אותו דרג שלטוני אשר קוצץ וצומצם מוכיח את עצמו שוב ושוב: בקורונה, במלחמת "חרבות ברזל" ובימים אלה, בשעת החירום, במלחמתנו מול איראן. הרשויות המקומיות הן אלו אשר פוגשות את האזרחים בקצה, מעניקות להם שירותים, ומשמרים את האמון שלהם גופי המדינה. עלינו לוודא, כי במהלך מבצע מוקד העכשווי, כי גם מוקד 106 העירוני פועל במתכונת חירום, מספק את השירות האולטימטיבי לאותה משפחה שנמצאת בחרדה, או צריכה הבהרה להנחיות פיקוד העורף. מבצע מוקד 106.
רק כך בונים חוסן, רק כך נוכל לעבור את האתגרים שעוד מצפים לנו. רק כך נוכל לאפשר לצה"ל להמשיך בהישגיו – למען עתיד ילדינו.
התרעות פיקוד העורף