בחלק מהמקרים עדיף שלא ליזום שינוי מבחוץ של המשטר, משום שלעולם אינך יכול לדעת מה יהיה אופיו של השלטון החדש. בעת החדשה, ברוב המקרים שבהם נעשה שינוי כפוי ומלאכותי, נוצרו חוסר סדר וחוסר שליטה מרכזית, ופרצו סכסוכים ומשברים כלכליים.
מי שחושב בישראל על הפלת הרפובליקה האסלאמית של איראן רואה לנגד עיניו מערכות של שינויים חיוביים. ראשית, החלשתו של משטר העוין את ישראל, המערב ומדינות סוניות מתונות. ההערכה הרווחת היא ששלטון חדש עשוי להיות פתוח יותר למשא ומתן ולהסכמים בין לאומיים בעניין תוכנית הגרעין. משמעות אפשרית נוספת שטובה לישראל היא הפסקת התמיכה האיראנית בארגוני טרור כחיזבאללה, חמאס והג’יהאד האסלאמי. משטר חדש באיראן גם עשוי להביא לשיפור בזכויות האדם, בחופש הביטוי, בחופש העיתונות, בזכויות נשים ולהט”ב, ועוד.
מלבד זאת, גורמים זרים עלולים לנצל את הוואקום כדי לקדם את האינטרסים שלהם באופן שעלול להחמיר את המצב ולהפוך את איראן לזירת מלחמה עקיפה. הפיכה עשויה גם להוביל לעימותים אלימים, השבתת מוסדות, רעב, פגיעה בתשתיות חיוניות ומשבר כלכלי קשה באיראן – ספקית הנפט החמישית בעולם, דבר שיוביל לעלייה תלולה במחירי האנרגיה. הפיכה עלולה להחמיר את מצב האוכלוסייה באיראן בטווח הקצר, וייתכן שגם בטווח הארוך.
עידוד הפיכה עממית באיראן יכול להיות מהלך שיביא לשינוי דרמטי במזרח התיכון, אך הוא טומן בחובו גם מנעד רחב של סכנות ואי-ודאות. לכן, הרוב המכריע של מדינות המערב מעדיף להפעיל לחץ דיפלומטי, כלכלי ופסיכולוגי, ולהימנע מעידוד הפיכה ישיר.
התרעות פיקוד העורף