כיפת הסייבר הישראלית: "יש מקרים שלא פורסמו - ברגע האחרון ניצלו"

לא רק טילים וכטב"מים: איראן עושה מאמצים לפגוע בישראל, גם במרחב הסייבר. אל"ם (במיל') ניצן עמר, ראש חטיבת ההגנה במערך הסייבר הלאומי, מסביר איך המערכות מתמודדות עם ניסיונות הפגיעה ומהו תפקיד האזרחים

דודי פטימר צילום: דודי פטימר
אימון סייבר לקראת מלחמה בצפון
אימון סייבר לקראת מלחמה בצפון | צילום: דובר צה"ל
3
גלריה
אל''מ במיל' ניצן עמר
אל''מ במיל' ניצן עמר | צילום: מערך הסייבר הלאומי

עמר מציין שבכל רגע נתון מנסים אויבי המדינה באמצעי סייבר שונים לפגוע בתחומי חיינו השונים: “לשמחתנו, לא היו להם הצלחות, לא בפגיעה בתשתיות הקריטיות של מדינת ישראל ולא בפגיעה בחיי היומיום של האזרחים", הוא מבהיר. “ברגע שהם מבינים שהם לא מצליחים לפגוע בנו בתחום הסייבר הרגיל, כלומר, בשיבוש מערכות שונות, הם מנסים להשתמש בסייבר כדי לשלוח הודעות הפחדה ולייצר אירועי תודעה כאלה ואחרים כדי להגביר את החשש של האזרחים".

עוד אומר עמר: "מאתרים איום, מזהים ובולמים אותו בזמן. אנחנו עושים הרבה מאוד פעולות חוסן כדי למנוע את התקיפה הבאה, כשאנחנו מבינים שהאיום הגדול הבא יכול להגיע – ואנחנו ערוכים אליו. אנחנו נמצאים ברמת כוננות מרבית, גם אנחנו וגם היחידות המגזריות במשרדי הממשלה, כדי לנטרל את האיומים ולהבטיח רציפות תפקודית, תוך סיוע במרחב לצה"ל. בסופו של דבר, שרשרת האספקה של צה"ל היא בעיקר באחריותנו, מול גופים במשק שנותנים שירותים לצה"ל. אם הם ייפגעו, צה"ל ייפגע, וכך גם המשק הישראלי האזרחי".

עמר מרחיב בעניין ניסיונות הפגיעה שנעשים במרחב הסייבר. “כשהם מבינים שבאזורים של התשתיות הקריטיות והגופים החיוניים אנחנו מאוד חזקים, הם מנסים ללכת למקומות של תודעה מבוססת סייבר", הוא מסביר. “הפעילות הזו כוללת שיחות טלפון מתחזות, ניסיונות בהודעות פישינג ועוד דברים די פשוטים. הם עושים את זה כדי להשפיע על התודעה במדינת ישראל, כדי ליצור הפחדה".

כך למשל קיבלו בשבוע שעבר ישראלים הודעות מאיימות, בין היתר הודעת SMS שבה נכתב בעברית: “החל מהשעה 12:00 הערב, אספקת הדלק תופסק בכל התחנות למשך 24 שעות" והודעה שקראה להם לא להיכנס למקלטים. היוזר שממנו נשלחו שני סוגי ההודעות הוא “OREFalert" – יוזר שמתחזה לפיקוד העורף.

אייפון, סלולר, SMS
אייפון, סלולר, SMS | צילום: ingimage/ASAP

“בסופו של דבר, הודות להעלאת המודעות שאנחנו עושים בכל פלטפורמה אפשרית, אנשים כבר די מבינים מתי מדובר בפייק, ואנחנו רואים זאת גם בירידה בכמות הפניות אלינו", עמר אומר ומוסיף, “חשוב להדגיש שאנחנו מפרסמים את כל ההודעות המתחזות האלה בכל אתרי המדיה מיד ברגע שמישהו מקבל אותן. הציבור צריך להפעיל שיקול דעת, לחשוב שנייה ולבדוק מול הערוץ הרשמי שממנו נשלחה כביכול ההודעה – למשל, באתר פיקוד העורף. אני חושב שהציבור כבר מבין טוב יותר את האירוע, ואני משוכנע שזה גם בזכות הסברה טובה. המוקד שלנו, 119, לדיווח על אירועי סייבר במרחב האזרחי של ישראל, זמין 7/24 כדי לענות על כל שאלה בנושא".

כשעמר מתבקש לתת דוגמה למתקפת סייבר איראנית על ישראל, הוא חוזר בזמן לסוף 2023, לחודשים הראשונים של מלחמת “חרבות ברזל": “מתקפה של איראן בשיתוף פעולה עם חיזבאללה ניסתה להשבית את בית חולים זיו בצפת", הוא מפרט. “בסוף, היכולת שלנו לזהות זאת בזמן, בעזרת הסנסורים שלנו, בעזרת אותה תפיסה טכנולוגית־מבצעית שלנו, אפשרה לנו לדווח לבית החולים על ניסיון הפריצה, לגרום לו להתנתק מהרשת שדרכה האיראנים תכננו להשתלט על מערכת בית החולים, ולמנוע את האירוע".

עוד הוא מוסיף ואומר: "יש עוד כמה מקרים שלא פורסמו, למשל, ניסיונות לפרוץ למערכות שונות, שברגע האחרון ניצלו כי הצלחנו להזהיר אותן. והיו חברות שקיבלו מאיתנו טלפון עם הנחיות להתנהלות. מאז 7 באוקטובר חווינו עלייה בקבוצות התקיפה שמנסות לתקוף את ישראל, ועלייה בכמויות התקיפות בסקטורים השונים, כמו התקשורת, הבריאות, האנרגיה והתחבורה. כמעט מדי יום יש ניסיונות כאלה, ואנחנו עובדים מסביב לשעון כדי לבלום אותם".

לסיום, אומר: "הפעילות שעשינו, בשיתוף הארגונים ומשרדי הממשלה השונים, הביאה אותנו למצב שבו לא ראינו פגיעת סייבר משמעותית בתשתיות הקריטיות ובארגונים החיוניים במדינת ישראל, תוך שמירה על רציפות תפקודית של המשק בתקופת הלחימה. אני חושב שגם האזרחים פחות חוו את זה. בסופו של דבר, היתרון שלנו הוא שאנחנו תמיד צעד אחד לפני התוקף. זה נכון בהעלאת חומות ההגנה וגם בזיהוי ההתרעה על מתקפה מתוכננת. ההתנהגות הנכונה במרחב הדיגיטלי, גם של האזרחים בהכוונתנו, מצילה חיים. התנהגות לא נכונה משרתת את האויב".

תגיות:
סייבר
/
אבטחת מידע
/
המלחמה עם איראן
/
מערך הסייבר הלאומי
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף