יש מי שהשווה את המהלך לפלישה האמריקאית לעיראק ב־2003 – לא בשל הדמיון הטקטי, אלא בשל הדינמיקה הפוליטית שמלווה אותו. גם אז היה זה נשיא רפובליקני, גם אז יצאה ארה"ב למתקפה רחבת היקף על מדינה מוסלמית במזרח התיכון, וגם אז הוצגה הצדקה ביטחונית שהתמקדה באיום גרעיני. התוצאה – ידועה, לומדים אותה בשיעורי ההיסטוריה המודרנית.
וכאן עולה השאלה המרכזית: מה הלאה? האם דונלד טראמפ מוכן להיגרר לעימות רחב היקף – או שמדובר בהפגנת כוח מבוקרת שנועדה להרתעה בלבד? אם מדובר בצעד טקטי, הרי שעל ארה"ב לפעול כעת בזירה הדיפלומטית באסרטיביות, כדי לבלום הסלמה מיותרת.
ההיסטוריה של המזרח התיכון מלמדת כי קל מאוד להיכנס – אך קשה עד מאוד לצאת ממערכה. מה שמתחיל כהפצצה ממוקדת, עלול להיגמר בבוץ מדמם. וזה בדיוק הנושא שיעלה בימים הקרובים בדיונים רבים: בבית הלבן, במתחם הסודי בירושלים ובקו האדום שמקשר ביניהם.
התרעות פיקוד העורף