שבעה היא אחת מהתקופות הקשות בחיים של כל משפחה שכולה. זהו הזמן בו אנו מצפים להרגיש את התמיכה של הסובלים איתנו – השיחה, החיבוק, הנכונות לעזור – כל אלו הם חלק מהותי בתהליך ההתמודדות עם האובדן. אך מה קורה כשבזמן שבעה, המשפחה השכולה מוצאת את עצמה מבודדת, במצב של חוסר וודאות, בתוך מלחמה שמעיקה על כל ממד של החיים?
לאורך הזמן, השבעות רבות מתקיימות לא בבתי האבלים עצמם, אלא במרכזי מפונים, בבתי מלון או בממ"ד, זאת בשל האסונות שמביאים איתם הטילים במלחמה. זהו שינוי משמעותי בתהליך האבל, כאשר במקום למצוא את עצמך בבית החם והחגיגי, אתה מוצא את עצמך בבית מלון או מקלט, עם המון שאלות ותסכולים. מדובר בחוויה טראומטית נוספת שמתווספת לכאב הכבד של האובדן. השכול מתמודד עם בידוד כפול – לא רק מהסביבה הקרובה, אלא גם מהמקום המוכר והרגוע שבו ניתן היה לקבל את התמיכה הדרושה.
המציאות הביטחונית במלחמה משנה לחלוטין את המשמעות של "שבעה". הצורך בהסתגרות, הימצאות במרחבים מוגנים, הגבלות בתנועה ובקשרים עם העולם החיצון – כל אלו מקנים לשבעה פנים אחרות, מקשות יותר, ולא תמיד מספקות את התמיכה שהמשפחות זקוקות לה. במקרים רבים, המלחמה עצמה גוזלת מהמשפחות השכולות את היכולת להיפתח ולהתמודד עם הכאב כפי שעושים בעתות שגרה.
אבל השכול, כמו המלחמה, לא מתחשב בשום קונטקסט. הוא נכנס לחיינו בשיאו, גם כשעולמנו מתערער. דווקא בתקופות כאלה, המשפחות השכולות זקוקות יותר מתמיד לתמיכה ולחיבוק. הצורך בשירותי ליווי רגישים, שמבינים את המשמעות של ההלם והכאב בשעה כזו, הופך להיות קריטי במיוחד.
היום, נוסף על השכול האישי, נפלנו גם כולנו לשכול הלאומי – לאחר נפילת חללי צה"ל היום בעזה ועם האובדן העצום בבאר שבע, בעקבות פגיעת טיל בבניין מגורים. משפחות חדשות מצטרפות לכאב ולזיכרון הקשה של השכול, ודרוש לנו יותר מאי פעם להושיט יד ולהיות שם עבורן. חיבוק, שיחה, תמיכה – כל אלו הופכים את התקופה הזו לפחות מבודדת, ומאפשרים למשפחות השכולות למצוא את הדרך להתמודד.
בזמן קשה זה, על כולנו לפעול – לא להסתפק בכאב שבלב אלא להעניק את התמיכה היישירה והחמה ביותר. גם אם זה רק שיחה בטלפון, ביקור קצר או סתם הצעה להקשיב, כל תמיכה תעשה את ההבדל. הקריאה לציבור היא אליכם – אל תוותרו על החיבוק. כל פעולה, קטנה ככל שתהיה, יכולה לשנות את התחושה של המשפחה השכולה. הזמן הזה קשה מנשוא – ויחד, אפשר להקל.
המציאות הזו מחייבת אותנו לקחת אחריות אישית, ולהיות שם בשביל אלה שנפגעו. זה הזמן להפסיק להתבונן מהצד ולתמוך במי שצריך את התמיכה שלנו ביותר.
לכן, הקריאה היא אליכם – אל תוותרו על החיבוק. גם אם מדובר בשיחה בטלפון, בהגעה קצרה או במילים מרגיעות – עשו זאת. כקהילה, אין דבר שיכול להחזיר את התחושה של בידוד כמו ההתממשות של העזרה. אף אחד לא צריך לעבור את השכול לבד.
התרעות פיקוד העורף