נראה לי שיש בתוכנו כאלה שמוכנים לראות בכישלון החזון הציוני, ובלבד שניצחונותינו לא יירשמו על שמו של מי ששנאתם אליו גדולה משנאתם למבקשי נפשנו, ומחשבה זו מחזירה אותי לקרקע המציאות. כל ניסיון לעטוף את הדברים באידיאולוגיות מיובאות לא יצלח. צריך פשוט לזכור שגם בימים עברו מה שהביא בסופו של יום לנפילתו של העם היהודי היה יריבויות מבית.
מה שמוביל אותי לומר זאת: לא די בניצחונות בשדה הקרב כדי להבטיח, אולי, את שרידותנו. אויבינו יודעים את זה, ולכן הם מייחלים לקרעים הפנימיים בקרבנו. גם הם קראו את דברי הימים של העם היהודי. אז זה מה שיש לי לומר לכל המתגודדים בצמתים ובכיכרות: הרפו מהאובססיה שאוכלת בכם מבפנים.
התרעות פיקוד העורף