השאלה המתבקשת היא פשוטה: איך זה שאנו יודעים הכול על אותו סגל שצילם קניונים, אך כמעט ולא יודעים דבר על מי שחדר למפקדה הצבאית ביום הקשה ביותר? איך זה שמוטי ממן, שהודה בפגישות עם איראנים אך ככל הנראה לא ביצע פעולות מוצלחות במיוחד, זוכה לכותרות מפורטות, בעוד הכריש שהסתובב במפקדה לצד שר הביטחון ובכירי צה"ל נותר בצל?
בכל מקרה, הגיע הזמן לשקיפות. הציבור זכאי לדעת מה בדיוק קרה באותו בוקר במפקדת פיקוד דרום. מי האיש שחדר לשם, איך הוא הצליח לעשות זאת, מדוע הוא עשה זאת ומה היו התוצאות. אם מתפרסם מידע מקיף על צלמי הקניונים, אין סיבה להסתיר את הפרטים על מי שחדר לחמ"ל.
הדמוקרטיה הישראלית חזקה מספיק כדי להתמודד עם האמת, גם כשהיא קשה. והציבור חכם מספיק כדי להבחין בין דגים לכרישים - גם כשמישהו מעדיף להראות לנו רק את דגי הרקק.
התרעות פיקוד העורף