שרת, ראש הממשלה השני של מדינת ישראל ושר החוץ הראשון שלה, ודמות מרכזית במאבק להקמת המדינה היה מופת לדרך ממלכתית, שקולה, חכמה. הוא האמין בכוחה של מילה, לא פחות מאשר בכוחו של נשק. הוא ייצג עמדה נדירה בנוף הציבורי: של פטריוטיזם מאופק, של זהות ציונית-הומניסטית, של דיאלוג פנימי וחיצוני. עיסוק במורשתו אינו פולחן אישיות – הוא מפתח לזהות.
מערכת החינוך בישראל נושאת על כתפיה את האחריות לעצב את דור העתיד – לא רק באמצעות הקניית ידע, אלא גם דרך טיפוח זהות, ערכים, תחושת שייכות ומנהיגות. אחד הכלים המרכזיים לכך הוא העיסוק המעמיק והמשמעותי במורשת הציונית, ובראשה – תולדות המאבק להקמת המדינה.
כך כתבה לי ליבנת אלחדד, רכזת החינוך החברתי בחטה"ב ע"ש משה שרת באורט נוף הגליל - אחד מבתי הספר הבודדים בארץ, שקיים פעילות חינוכית משותפת עם העמותה להנצחת מורשת שרת רציפה ומשמעותית בשנתיים האחרונות:
"השותפות עם העמותה גרמה לי לתהות על עצם החשיבות שבהנחלת מורשת, לאו דווקא כפעולה שמטרתה להאדיר דמות היסטורית מסוימת, אלא כמעשה חינוכי-ערכי שמטרתו לחבר את הדור הצעיר לשורשים, להיסטוריה, למפגש בין דורי וללמידה מן העבר. במקרה של הנחלת מורשתו של שרת הרווח היה כפול – מפני שמעבר ליתרון המהותי של העיסוק במורשת, התלמידים גם הפיקו תועלת מחשיפה לערכים אותם שרת ייצג: מנהיגות שיש בה מתינות, חשיבות ההסברה, הדיאלוג עם החברה הערבית בישראל, החיבה לשפה העברית ולשפות בכלל, והעמקת ההיכרות עם אירועים היסטוריים במאבק להקמת המדינה".
"הערכים הללו מקבלים משנה תוקף כשמדובר בתלמידים המגיעים מנוף הגליל – עיר מגוונת מבחינה תרבותית – ובמיוחד עבור בני נוער בתקופה של אתגרים לאומיים מתמשכים. חשוב שלבני הנוער תהיינה דמויות הנהגה אליהן יוכלו לשאת עיניים, לשאוב מהן השראה, ולבנות בקרבם תודעת מנהיגות ותחושת מסוגלות להשפיע על המציאות". המילים האלה מגלמות את מה שמערכת החינוך זקוקה לו כיום: חיבור בין ערך להיסטוריה, בין דמות מופת לחיים עצמם.
אז מדוע דווקא עכשיו? הדור הצעיר גדל בעידן של מסכים מהירים, זיכרון קצר וספקנות גוברת. אך דווקא עכשיו – כשהמציאות מורכבת, כשהפחדים גוברים, וכשהתקווה נשחקת – יש צורך ברור בעוגן. המורשת הציונית, לרבות סיפורם של אישים כמו שרת, יכולה לספק תחושת המשכיות, שייכות וערכים. במקום לצמצם את ההיסטוריה לשורת מבחנים ותאריכים – יש להפוך אותה למרחב של שיחה, של השראה, של זהות.
על משרד החינוך ומשרדי ממשלה נוספים, רשתות החינוך, רשויות מקומיות, הנהלות בתי הספר ואנשי חינוך, עמותות מורשת וגופים רלוונטיים נוספים – לקחת חלק במהלך לאומי של חיבור מחדש אל שורשינו. כי רק מחיבור לעבר, הכרתו והבנתו – יצמחו הווה ועתיד יציבים, ערכיים, ומלאי תקווה.