סיום המלחמה מול איראן החזיר מהר מאוד אל הכותרות את הבעיות הפנימיות שעימן מתמודדת ישראל ואיתה כל אזרחיה מול היחלשות מרכיבי החוסן הלאומי. נראה שממשלת ישראל לא המתינה זמן רב, וכבר במהלך ימי הלחימה, ובוודאי שמיד לאחריה, חידשה את המהלכים שעליהם עמלה במהלך השנתיים האחרונות נגד המערכות השונות במדינה – הביטחוניות, המשפטיות, התקשורתיות והמנהלתיות.
מול מערכת המשפט חידשו הממשלה והכנסת סדרה של מהלכים שמטרתם להחליש אותה מאוד ולייצר מצב שבו הרשות המבצעת, כלומר הממשלה, שולטת לחלוטין על הרשות השופטת בניגוד לכל עקרונות הדמוקרטיה. כך מקדמת הממשלה את מהלכי הדחת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, אשר אינה משתפת פעולה עם מהלכיה הבלתי חוקיים של הממשלה ואינה מוכנה לייצג את אותם המהלכים מול העתירות בבג"ץ.
היועמ"שית כבר זומנה לשימוע בהליך שככל הנראה לא יאושר על ידי בג"ץ, אולם הממשלה מתעקשת ליישמו. אין ספק שתהליך זה יגיע לפסיקת בג"ץ, שגם מולו מנהלת הממשלה מלחמת חורמה מאז הקמתה.
ללכת בדרך הישר
בתחום הגיוס לצה"ל לא חל כל שינוי. הממשלה מוסיפה לנסות לקדם מתווי חקיקה של השתמטות אוכלוסיות שלמות מהמגזר החרדי, וזאת מול איומי מפלגות הקואליציה החרדיות לפרק את הממשלה בהיעדר חקיקה ההולמת את צורכיהן. כל זאת בעת שלוחמי המילואים של צה"ל מגויסים כבר לסבב לחימה שלישי ונעדרים מאות ימים מבתיהם וממשפחותיהם, עסקיהם נהרסים, משפחותיהם נפגעות, והם עצמם מסכנים את חייהם בלחימה בלתי פוסקת מול חוליות טרור ברצועה.
ואחרי כל אלו חשוב לציין כי המלחמה בעזה נמשכת, גם אם לא ברור לחלוטין מה תכליתה, וגם לאחר שהרמטכ"ל הדגיש כי צה"ל קרוב מאוד למיצוי כל יעדי המלחמה. ואף על פי כן החטופים והנרצחים עדיין מוחזקים ברצועה, האנרכיה שולטת בה, וכבר החלו מלחמות פנימיות של מיליציות חמושות שונות נגד חמאס. כל אלו צפויים להקשות בעתיד על האפשרות לבנות חלופה שלטונית יציבה לחמאס ברצועה, ויקשו על הרשות הפלסטינית לשלוט בשטח מול אותן מיליציות מתחזקות, שבסופו של דבר חלקן מחומש על ידי ישראל והן עלולות בבוא היום להפנות את הנשק אלינו.
בהיעדר כל אסטרטגיה ברורה או חזון עתידי, לא ברור כיצד מתכוונת ההנהגה לממש את הניצחון הצבאי על איראן או את השמדת רוב ארגון חמאס ברצועת עזה, וכיצד יתורגמו אלו למהלכים שישפרו את מצבה של ישראל – הן המדיני והבינלאומי והן הפנימי.
כדי להביא לשינוי אמיתי במצב, על ממשלת ישראל להפסיק לחלוטין את כל מהלכי ההפיכה המשטרית, את המלחמה הבלתי פוסקת בבתי המשפט, ביועמ"שית, בשב"כ ובנציבות שירות המדינה, כמו גם מול כל גופי התקשורת. במקום זאת עליה לבנות אסטרטגיה של חזון ארוך טווח לקידום האינטרסים של המדינה בזירה הבינלאומית, להצטרפות לתהליכים מדיניים אזוריים שמנסה ארה"ב להוביל, לשיפור המצב הכלכלי של אזרחי ישראל, לחיזוק התעשייה, לפירוק הבידוד המדיני שממנו סובלת המדינה - ולהחזרת השפיות והאחדות החברתית והלאומית למדינה ואזרחיה.
ספק רב אם הממשלה הזו, בהרכבה הנוכחי, מסוגלת לממש מהלכים אלו, הדורשים שינוי דרמטי באופי ובזהות של המנהיגות שתוביל את המדינה בשנים הבאות.