סיום המלחמה מול איראן החזיר מהר מאוד אל הכותרות את הבעיות הפנימיות שעימן מתמודדת ישראל ואיתה כל אזרחיה מול היחלשות מרכיבי החוסן הלאומי. נראה שממשלת ישראל לא המתינה זמן רב, וכבר במהלך ימי הלחימה, ובוודאי שמיד לאחריה, חידשה את המהלכים שעליהם עמלה במהלך השנתיים האחרונות נגד המערכות השונות במדינה – הביטחוניות, המשפטיות, התקשורתיות והמנהלתיות.
מול מערכת המשפט חידשו הממשלה והכנסת סדרה של מהלכים שמטרתם להחליש אותה מאוד ולייצר מצב שבו הרשות המבצעת, כלומר הממשלה, שולטת לחלוטין על הרשות השופטת בניגוד לכל עקרונות הדמוקרטיה. כך מקדמת הממשלה את מהלכי הדחת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, אשר אינה משתפת פעולה עם מהלכיה הבלתי חוקיים של הממשלה ואינה מוכנה לייצג את אותם המהלכים מול העתירות בבג"ץ.
היועמ"שית כבר זומנה לשימוע בהליך שככל הנראה לא יאושר על ידי בג"ץ, אולם הממשלה מתעקשת ליישמו. אין ספק שתהליך זה יגיע לפסיקת בג"ץ, שגם מולו מנהלת הממשלה מלחמת חורמה מאז הקמתה.
הממשלה מוסיפה שלא להכיר במינויו של השופט יצחק עמית לנשיא ביהמ"ש העליון, וממשיכה לנסות לקחת ממנו סמכויות באמצעות חקיקה והחלטות שונות, למשל הסמכות לקבוע את הרכבי השופטים בדיונים השונים ועוד. נוסף על כך מקדמת הממשלה החלטה לפיצול תפקיד היועמ"ש במטרה להחליש באופן דרמטי את סמכויותיו בעניין המלצה להעמדת ראשי ממשלה לדין, ולהעבירן לפרקליט המדינה, שימונה בידי שר המשפטים. הצעת החלטה נוספת מבקשת לקחת מהיועמ"ש את הסמכות לעמוד בראש התביעה הכללית, ובמקומו להעמיד תובע כללי חדש, הממונה אף הוא בידי שר המשפטים.
מול המערכת הביטחונית מנסה ראש הממשלה לקדם בכל דרך את מינויו של האלוף המודח דוד זיני לתפקיד ראש השב"כ. זאת אף שהיועמ"שית בהרב מיארה קבעה חד־משמעית שבנימין נתניהו מצוי בניגוד עניינים ואינו יכול למנות כיום ראש שב"כ. זאת מעבר לעובדה שקיים ספק רב בנוגע לכישוריו של זיני למלא את התפקיד בהיעדר כל ידע, הבנה וניסיון בתחומי המודיעין והסיכול. על פניו נראה שגם מינוי זה יגיע לפסיקת בג"ץ בעקבות כמה עתירות שהוגשו בנושא זה, ועל רקע חוות דעתה המקצועית של היועמ"שית.
מול התקשורת מוסיפה הממשלה, ביוזמתו של שר התקשורת שלמה קרעי, לקדם את הפגיעה בעצמאות גופי התקשורת. בין אלו ראוי לציין את הצעת השר לחוק השידורים החדש, שתכליתו לאפשר את סגירת הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלווין, ולהחליפם בגוף חדש הממונה פוליטית על ידי השר ונציגיו. גם בעניין זה ניתנה חוות דעת משפטית מפורשת של היועמ"שית המתנגדת למהלך, והנחת הבסיס היא שגם עניין זה יתגלגל בסופו של דבר לפתחו של בג"ץ.
כמו כן מקדמת הממשלה את המהלך לסגירת חטיבת החדשות בתאגיד השידור הציבורי כאן 11, לצד מהלכים שיסייעו בהיבטי פרסום לערוצים קטנים כגון ערוץ 14, התומך בממשלה, על חשבון הערוצים הגדולים, הנהנים כיום מנתח פרסום גדול על רקע עדיפות ברורה בנתוני הרייטינג.
הליך נוסף שמנסה הממשלה והעומד בראשה לקדם, בחוסר הצלחה, הוא מינוי של נציב שירות המדינה. כל המועמדים שהוצעו עד כה על ידי ראש הממשלה נפסלו על רקע היעדר כישורים או חשדות לבעיות משמעת שונות. כיום מנסה הממשלה לקדם הצעת חוק שתעקוף את פסקי הדין והמערכת המשפטית, ותאפשר לראש הממשלה למנות נציב ללא כל מכרז או הליך תחרותי כלשהו.
ללכת בדרך הישר
נוסף על כל אלו מורגשת התחממות ניכרת בגזרת פעילות הטרור של הימין הקיצוני באיו"ש, הכוללת גם פגיעה פיזית בחיילי ומפקדי צה"ל, שריפת מתקנים צבאיים ופריצה בכוח לבסיסי הצבא. בלא מעט מקרים, פעילי טרור אלו מקבלים גיבוי משרי הימין הקיצוני בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, ובמקביל נשללה מהשב"כ היכולת לעצור אותם מנהלית, מה שמקשה על יכולות הסיכול מול קבוצות קיצוניות ואלימות אלו.
קריאתו השנויה במחלוקת של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לביטול משפטו של נתניהו והצהרת נשיא המדינה יצחק הרצוג בדבר המלצתו לעסקת טיעון רק מחזקות את ניסיונותיו של נתניהו לבטל את משפטו או לדחותו ולבטל חלק מהדיונים בטיעונים שונים.
בתחום הגיוס לצה"ל לא חל כל שינוי. הממשלה מוסיפה לנסות לקדם מתווי חקיקה של השתמטות אוכלוסיות שלמות מהמגזר החרדי, וזאת מול איומי מפלגות הקואליציה החרדיות לפרק את הממשלה בהיעדר חקיקה ההולמת את צורכיהן. כל זאת בעת שלוחמי המילואים של צה"ל מגויסים כבר לסבב לחימה שלישי ונעדרים מאות ימים מבתיהם וממשפחותיהם, עסקיהם נהרסים, משפחותיהם נפגעות, והם עצמם מסכנים את חייהם בלחימה בלתי פוסקת מול חוליות טרור ברצועה.
ואחרי כל אלו חשוב לציין כי המלחמה בעזה נמשכת, גם אם לא ברור לחלוטין מה תכליתה, וגם לאחר שהרמטכ"ל הדגיש כי צה"ל קרוב מאוד למיצוי כל יעדי המלחמה. ואף על פי כן החטופים והנרצחים עדיין מוחזקים ברצועה, האנרכיה שולטת בה, וכבר החלו מלחמות פנימיות של מיליציות חמושות שונות נגד חמאס. כל אלו צפויים להקשות בעתיד על האפשרות לבנות חלופה שלטונית יציבה לחמאס ברצועה, ויקשו על הרשות הפלסטינית לשלוט בשטח מול אותן מיליציות מתחזקות, שבסופו של דבר חלקן מחומש על ידי ישראל והן עלולות בבוא היום להפנות את הנשק אלינו.
בהיעדר כל אסטרטגיה ברורה או חזון עתידי, לא ברור כיצד מתכוונת ההנהגה לממש את הניצחון הצבאי על איראן או את השמדת רוב ארגון חמאס ברצועת עזה, וכיצד יתורגמו אלו למהלכים שישפרו את מצבה של ישראל – הן המדיני והבינלאומי והן הפנימי.
כדי להביא לשינוי אמיתי במצב, על ממשלת ישראל להפסיק לחלוטין את כל מהלכי ההפיכה המשטרית, את המלחמה הבלתי פוסקת בבתי המשפט, ביועמ"שית, בשב"כ ובנציבות שירות המדינה, כמו גם מול כל גופי התקשורת. במקום זאת עליה לבנות אסטרטגיה של חזון ארוך טווח לקידום האינטרסים של המדינה בזירה הבינלאומית, להצטרפות לתהליכים מדיניים אזוריים שמנסה ארה"ב להוביל, לשיפור המצב הכלכלי של אזרחי ישראל, לחיזוק התעשייה, לפירוק הבידוד המדיני שממנו סובלת המדינה - ולהחזרת השפיות והאחדות החברתית והלאומית למדינה ואזרחיה.
ספק רב אם הממשלה הזו, בהרכבה הנוכחי, מסוגלת לממש מהלכים אלו, הדורשים שינוי דרמטי באופי ובזהות של המנהיגות שתוביל את המדינה בשנים הבאות.
הכותב הוא ראש תחום החוסן הלאומי במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן