אילו הייתי צייר קריקטורות, הייתי מצייר יד ישראלית המאכילה ומשקה את התושב הירדני, וזה בתגובה חושף את מלתעותיו ונושך אותה. סירובה של נבחרת הנוער הירדנית בכדורסל לשחק נגד נבחרת ישראל באליפות העולם המתקיימת בימים אלו בשווייץ הייתה עוד סטירת לחי של מדינה ערבית המצויה בהסכם שלום עם ישראל. מדינה הזוכה לקבל מישראל משאבים יקרי ערך, ובתגובה מגלה עוינות, איבה וכפיות טובה.
הסכם השלום בין ישראל לירדן, שנחתם ב־1994, קובע כי ישראל תספק לירדן כ־50 מיליון מ”ק מים בשנה, ואחרי בקשות ותחינות ירדניות, הועלתה הכמות ל־100 מיליון מ”ק. הסכם נוסף, משנת 2016, קובע שישראל תספק “לגורמים ירדניים” כמות משמעותית של גז טבעי למשך 15 שנה. הסכם השלום גם מעניק לירדן גישה ישירה לשוק הישראלי וזכות לשיתוף פעולה כלכלי, תיירותי, טכנולוגי וחקלאי. והיתרון החשוב מכל – הירדנים נהנים מתיאום ביטחוני פורה ויעיל עם ישראל.