עֶברי הירדן המזרחי והמערבי היוו אז ישות אחת, “פלסטינה א”י”. המנדט שהוענק לבריטניה על האזור כלל מחויבות להקמת בית לאומי לעם היהודי, אך לדרישת בריטניה, הוכנס למנדט סעיף הקובע כי ממזרח לירדן ניתן למנוע את יישום המנדט. בכך הבטיחו הבריטים אפשרות להעברת חלקה המזרחי של פלסטינה א”י לידי ההאשמים.
גם אחרי מלחמת 67’ ראו עצמם ההאשמים אחראים על הגדה, אך ארגוני הטרור הפלסטיניים אתגרו אותם. ב-1972 העלה המלך חוסיין את רעיון הפדרציה של ירדן ופלסטין, שבה יהיו “מחוז ירדן” ו”מחוז פלסטין” (יהודה ושומרון), שניהם תחת שליטת המלך והצבא הירדניים. התוכנית לא קיבלה תמיכה ערבית, ונזנחה.
הפתרון אינו פשוט: הפיכתן של ירדן, הגדה ועזה לישות פדרטיבית אחת תגדיל משמעותית את אחוז הפלסטינים בירדן. יידרשו הטבות לירדן וביטחונות למשטר ההאשמי. יידרשו גם הסכמים עם הרשות הפלסטינית, פתרון סוגיית ירושלים, הסדרי תנועה בין חלקי הפדרציה, תוכניות ומשאבים לשיקום עזה והסדרי ביטחון עם ישראל. היציאה מהמעגל הנוכחי תאפשר תמיכה של סעודיה והליגה הערבית ונורמליזציה נכספת עם ישראל.
התרעות פיקוד העורף