צריך גם להיות זהירים ולהביא בחשבון אפשרות שבסוף תהיה הארכה בלתי מוצדקת בתנאים הנופלים מאלה של שירות קבע. העובדה שהניסיון להארכת השירות נעשה במקביל למאמצי הממשלה לחוקק את חוק ההשתמטות, מהווה חרפה מוסרית, שגרמה לביקורת מוצדקת.
הדברים רק מלמדים עד כמה חשוב להיות זהירים ולהתמיד במאבק נגד הרעיון המופרך של הארכת השירות העלול לצוץ, בגרסה זו או אחרת, לאחר שיעבור הזעם הראשוני ולאחר שירגילו את הציבור לרעיון.
חשוב גם לציין שאנו שומעים השכם והערב עד כמה השתפר מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל במלחמה זו. ואכן, לפחות בצפון הצטמצמה מאוד סכנת חיזבאללה. גם סוריה איננה מציבה כיום אתגר צבאי רציני. נכון אומנם שהטרור ביהודה ושומרון נמשך, והחלק המסוכן שבו, כלומר הטרור היהודי, המתסיס את האזור, הולך וגובר. אולם בטרור זה ניתן להיאבק קודם כל על ידי הפסקת הרוח הגבית שהוא זוכה לה מהממשלה. אבל השיפור במצב האסטרטגי לא בא לביטוי מתאים בהפחתת נטל השירות הצבאי.
אכן, נותרה המלחמה שאינה נגמרת ברצועת עזה. מלחמה זו מעוררת לא רק את השאלות כיצד יכול היה אסון 7 באוקטובר להתרחש וכיצד ממשיכה ממשלת האסון לכהן כאילו לא קרה דבר. היא מעוררת גם את התהיות כיצד הפכה מלחמה זו לארוכה בתולדות מדינת ישראל, ומדוע ממשלת האסון לא יודעת מתי וכיצד יש לסיימה.
לכך מצטרפות השאלות הנוגעות לתוחלת שיש בהמשך המלחמה הזו, והאם נזקה איננו עולה בהרבה על תועלתה. בעניין זה נציין שנזקי המלחמה כוללים לא רק את המחיר הנורא בחיי חיילים ובפגיעות גופניות ונפשיות, אלא גם את ההידרדרות במעמדה המדיני של ישראל, את המחיר הכלכלי של המלחמה וגם את הדרישות להארכת השירות הצבאי, שממדיו כבר היום (חובה ומילואים) חורגים ממה שיכול להתקבל על הדעת.
תודה לטראמפ
ניתן גם להעריך שהחמצנו את המועד הנכון לסיום המלחמה ולעריכת הסכם להחזרת החטופים. נראה שיכולנו לעשות זאת במועד מוקדם יותר ובתנאים טובים יותר. השיקולים שמנעו זאת היו פוליטיים. ראש הממשלה ביקש להמשיך להחזיק ברסן השלטון, כאשר המשך המלחמה בעזה, המנוגד לאינטרס של מדינת ישראל, משרת את האינטרס האישי של ראש הממשלה. הדבר משרת מן הסתם גם את האינטרס של המפלגות החברות בקואליציה.
שיקולים פוליטיים מנעו גם הקמת שלטון אלטרנטיבי לחמאס, שהיה כולל בהכרח גורמים פלסטיניים. ככל שהיה הדבר נעשה מוקדם יותר, כך היה גובר הסיכוי להבטיח שיהיו אלה גורמים המתנגדים לטרור (ויש כאלה בקרב הפלסטינים). היום כבר קשה לתקן את מה שלא נעשה במועד. עניין אחד ברור: האינטרס של מדינת ישראל מחייב לסיים את המלחמה בעזה, והאפשרות של ישראל להכתיב את תנאי הסיום הולכת ומצטמצמת ככל שחולף הזמן.
לקצר לשנתיים וחצי
סיום המערכה בעזה יקטין את לחצי צה"ל להארכת שירות חובה. עם זאת, ראוי להתייחס לנושא זה בנפרד. אחת מבעיות היסוד בשירות זה היא שצה"ל מקבל כוח אדם איכותי במחיר שהוא זול לצבא (שכר נמוך מאוד לחיילי חובה) ויקר מאוד לחיילים עצמם, למשפחותיהם ולמשק המדינה.
בדרך זו זוכה צה"ל בסובסידיה מוסווית בממדים אדירים. סובסידיה זו מהווה תוספת עצומה לתקציב הביטחון, מבלי שהיא רשומה בספרים ומבלי שמציינים את מחירה. כנגד הגדלת תקציב הביטחון ניצב כוח בדמות משרד האוצר, אולם לא קיים כוח מאורגן הבולם את הרצון של הצבא להאריך את שירות החובה.
דרך אחת לצמצום הלהט לעשות זאת היא העלאה משמעותית בשכר חיילים בשירות חובה. העלאה כזו תתרום לשימוש יעיל יותר בכוח האדם המתגייס לצה"ל (במקום לפנות לדרך הקלה של הארכת השירות). היא תגרום גם לכך שהמחיר האמיתי של שירות חובה יבוא לידי גילוי, ישתקף בתקציב הביטחון, וצה"ל בעצמו ידאג לשחרור מוקדם של חיילים, שעבורם הוא נדרש לשלם מחיר הוגן.
הצעדים הנדרשים בנושא כוח האדם הם אפוא: ראשית, גיוס החרדים וסיום התמיכה הכספית מצד הממשלה בהמשך סרבנותם. במקביל, יש לגרום להעלאה משמעותית בשכר חיילים בשירות חובה, ולצרף לכך הוראה שהתשלום למשרתי חובה לאחר שתי שנות שירות יהיה בתנאי שירות קבע.
ולבסוף, ראוי לזכור שהעניין כרוך גם בשיקולים אסטרטגיים. יש לבחון מהן המשימות שהממשלה מטילה על הצבא, כמה מהן דרושות באמת ושוות את מחירן, ומהם ההסדרים המדיניים שניתן וראוי לעשות – הסדרים שיחזקו את ישראל ויצמצמו את הצורך להפעיל כוח צבאי.
באותם ימים היה מצבנו הביטחוני קשה יותר בהשוואה למצבנו כיום, אבל שירות המילואים נשמר בגבולות מתקבלים על הדעת, ושירות החובה של בנים בצה"ל היה שנתיים וחצי (ובמשך תקופה מסוימת אף קוצר לשנתיים). זה צריך להישאר גבול עליון.
התרעות פיקוד העורף