והנה, נשיא ארצות הברית מחבק את מי שזמן קצר קודם לכן הוצב על ראשו פרס של עשרה מיליון דולר. כמחווה "לבחור המרשים", הסירה ארצות הברית סנקציות כלכליות שהוטלו על סוריה.
בישראל כלל לא התלהבו מהמחבל בחליפה. צה"ל תפס עמדות שליטה בחרמון הסורי ובתוך אזור החיץ, ושאריות הצבא הסורי חוסלו כדי שלא ייפלו לידי א־שרע. לפתע הגיעה מדמשק התעניינות בהסכם עם ישראל. במערכת הביטחון תהו אם א־שרע אמיתי או מעמיד פנים, והתשובה ניתנה במהירות. הטבח שנעשה בעלאווים על ידי האכזרים שבבני חסותו של א־שרע לא הותיר ספק. האיש מתאים ל"הסכמי בן לאדן", לא להסכמי אברהם.
מי שלא מבחין במלחמת האזרחים הסורית השלישית שהולכת ומתקרבת, הוא כנראה רק מנהיג העולם החופשי, טראמפ. לנו אסור להזות אשליות של "הסכמי אברהם", או אפילו "הסכמי אי־לוחמה" עם סוריה הנוכחית. ילחצו האמריקאים, הסעודים ואחרים שנסכים לכך ש"הסורים יתקרבו אלינו"? נסכים, אבל אנחנו נחליט מתי. כנראה כשאחמד א־שרע יהיה ראוי לתואר "בחור מרשים". עד אז, אסור לנו לזוז מעמדותינו ועלינו להישאר דרוכים ומוכנים לקדם פני רעה.