באזור קיים ריכוז משמעותי של דרוזים, ולצידם שבטי בדואים. המחלוקות ביניהם הולכות שנים לאחור. בשנות המלחמה התגבשו גורמי כוח מקומיים בקרב הדרוזים – מיליציות, שחלקן נהנו ממערכת יחסים טובה עם משטר אסד. א־שרע נקרא למעשה להתערב בעימותים בין הצדדים, וביקש לרתום זאת לחיזוק שליטתו.
המרכיב הדרוזי במערכת השיקולים הישראלית מובן, ואף מוצדק מבחינות רבות. אל לישראל להתעלם מהסולידריות הקיימת בין הדרוזים באזור, כולל אלה החיים בישראל. אולם האופן שבו ישראל מיצבה את עצמה כ"אחראית" על העדה הדרוזית בסוריה, ובאופן שונה אולי גם על הכורדים, אינו מסייע לה.
ארצות הברית וטורקיה מתייצבות כשחקניות אחראיות שמעורבותן סייעה משמעותית להשגת הפסקת אש. יש לכך השלכות, לאו דווקא שליליות, על המשך הדרך מול סוריה, בעיקר מבחינת השחקן הטורקי. המשבר לא סתם את הגולל על הניסיון להגיע להבנות רחבות יותר בין ישראל לסוריה, אולם זה מחייב את שני הצדדים לכייל את מהלכיהם באופן מפוכח.