באותו היום ממש, התראיין השליח של ארה"ב לסוריה, תומאס ברק, ל-AP ואלו עיקר מילותיו: ישראל פעלה מבלי לבקש או לערב את ארה"ב וההפצצות באו בזמן גרוע מאוד ויצרו בלבול נוסף במאמץ לייצב את סוריה. הממשלה הנוכחית של סוריה מתנהלת כמיטב יכולתה בתור ממשלה חדשה עם מעט משאבים, אבל ישראל רואה בכל מדינה ריבונית כאיום ומעדיפה לראות את סוריה מפורקת, מחולקת ולא מדינה מרכזית חזקה.
התפיסה של ישראל הייתה שכל מה שמדרום לדמשק מבחינה צבאית צריך לקבל את אישורה. הממשלה בסוריה לא חשבה בדיוק אותו הדבר. הוא סבור שכל קהילות המיעוטים חכמות מספיק כדי לומר שהן במצב טוב יותר כשכולם יחד מרוכזים.
נדמה לי שכל מי שישים את שני הטקסטים האלו זה מול זה, יבין מיד את רמת התיאום והתפיסה המשותפת שיש בין ארה"ב לטורקיה, הדברים התפרסמו באורח מקרי בדיוק ביום שבו פרסם דובר "ועדת החקירה" שהוקמה בסוריה לחקירת הטבח בעלאווים את עיקרי הממצאים ובראשם האמירה לפיה הוועדה לא מצאה מעורבות של גופים סורים רשמיים בטבח בלאד'קיה, ויום לאחר שהתפרסם סרטון מבעית של רצח בדם קר לעיני המצלמות של דרוזי בעל אזרחות אמריקנית ועימו שמונה מבני משפחתו.
ועדיין לא הזכרתי דבר באשר לשותפות התיאולוגית והכלכלית של טורקיה עם קטאר מבית האחים המוסלמים. על הניסיון הטורקי המתמיד לבסס את טורקיה כשער היציאה הכלכלי לאירופה כולל כחלק מחזון "החגורה והדרך" הסיני, שכבר קורם עור וגידים (יש כבר רכבת סינית עד לבאקו).
על ההתחמשות הטורקית המאסיבית: בטיל בליסטי לטווח 2000 ק"מ שזכה גם הוא לפרסום אתמול ואוטוטו חתימה על הסכם לרכש 40 מטוסי קרב יורו פייטר (טייפון) מגרמניה, כשטורקיה מעוניינת, ומנסה לחתור בימים אלו לכיוון של הסכמה אמריקנית לרכש מטוסי F-35. ועל המלחמה "השקטה" שמתנהלת בין טורקיה ליוון ולקפריסין (וגם לישראל) בכל הנוגע לשימוש במים הכלכליים במזרח הים התיכון, ובכלל זאת הסיכול להנחת תשתיות כמו כבל חשמל תת ימי שאמור לחבר את ישראל, קפריסין ויוון לרשת החשמל האירופית. ולמול זה מה עושה ישראל?
שותקת, במזרח תיכון חדש שבו נטען שלאחר ה-7 באוקטובר ישראל אינה שותקת עוד. מסכימה לשיחות ישירות עם הסורים השבוע, שיתקיימו, לפחות לפי הדיווחים, "בחסות אמריקנית-טורקית". טוב שלפחות בעניין הזה יש גורם אחד שעוצר את ההטייה המסוכנת והמגמה המסתמנת והוא ועדת השירותים הפיננסיים של בית הנבחרים האמריקאי. זו אישרה (ב-22 ביולי) את המשך הסנקציות המלאות על סוריה ("חוק קיסר") והוסיפה תנאי לפיו על סוריה להפסיק את הפגיעה במיעוטים דתיים.
יש להתחיל להבליט ברית אזורית קיימת בין ישראל להודו וליוון, שתהווה רגל מאוד מרכזית בארכיטקטורה הכלית החדשה של ארה"ב למזה"ת. נכסיות מעין זו תהווה משקל נגד הולם בממשל בארה"ב לזה של טורקיה, ושל ארדואן אישית.