אבל הרגע הזה לא עמד בזכות עצמו. באותה שעה ממש התכנסו באחד מאולמות הכנסת חברי הציונות הדתית כדי לחלום ביחד את חזון השיבה לעזה, עזה החדשה. הם כבר ראו לפניהם עיר נופש, מרכז אקדמי, מרינה ומה לא.
לא חזון, רבותיי. אסון.
באותו יום שהתגלגלו שני האירועים האלה וחזינו בהתפעלות ב"תוכנית גמליאלי", 25 מדינות, עשרים וחמש - ובהן צרפת, בריטניה, שווייץ, איטליה ויפן, קנדה ואוסטרליה - שלחו מכתב תקיף לממשלת ישראל. כן, הן רוצות לראות שחרור חטופים, אבל באותה נשימה הן מאשימות את ישראל בסבל האזרחים בעזה, דוחות את רעיון העוועים של ״עיר הומניטרית״ ותובעות לסיים את הלחימה.
התמונות הקשות מעזה, אשר אפילו ערוצי הטלוויזיה הישראליים כבר אינם יכולים להתעלם מהן, מציגות מאות אלפי עזתים שמנהלים קרבות הישרדות על משאיות המזון הנכנסות לעזה. ולא, אל תעשו לי השוואה היסטורית בבקשה, אנחנו כבר רואים מה שבעולם רואים חודשים ארוכים, אסון הומניטרי בקנה מידה עצום, העולם הזה יעצור אותנו במוקדם או במאוחר, ובינתיים הוא כבר מסתייג, מזהיר, מעניש.
מכל הדברים האלה, שאותם ישראל מכנה בקלות יתרה ״אנטישמיים״ כדי להקל על עצמה, ההתפתחויות האלה מלמדות על נסיגה מהותית במעמדנו הבינלאומי וביכולתנו להמשיך להילחם. מתוכן, חמורה במיוחד הנסיגה במצבנו בארה״ב. בארה״ב? כן. ממש. ארה”ב, שהולכת ונשמטת לנו מהידיים.
אי אפשר להפחית בחשיבותם של הגיבוי והעזרה האמריקאיים לאורך השנים, אבל במיוחד מאז 7 באוקטובר. כן, כן, שני הממשלים, ממשל ביידן ואחריו ממשל טראמפ, כל אחד ממניעיו, כל אחד בדרכו. בשורה התחתונה - קו החיים שלנו עובר באמריקה. דונלד טראמפ התקשר השבוע לבנימין נתניהו אולי יותר מפעם אחת. אנחנו שמענו על שיחה אחת.
טראמפ קיבל את הרמז
אז מה קורה בארה״ב? השבוע פרסמה רשת CNN סקר. הסקר הוא הצלע החסרה בסיפור הזה, שמסבירה למה טראמפ יכול ללכת רחוק ביחסו לנתניהו. בסיס התמיכה של ישראל, בארה״ב, לא במדינות ה״אנטישמיות״, הולך ונחלש. 23% בלבד מהאמריקאים סבורים כי הפעולות הצבאיות של ישראל בעזה מוצדקות. 1 מתוך 4 אמריקאים בלבד. זוהי ירידה של 27% לעומת סקר של אותה חברה, שנעשה מיד לאחר טבח 7 באוקטובר.
הירידה היא נחלתם של שני המחנות הפוליטיים, אבל במיוחד אצל הדמוקרטים, שאצלם איבדה ישראל 31%. היא עמדה על 38% מיד לאחר הטבח, ועכשיו 7% בלבד מצדיקים את פעולותיה של ישראל. ישראל נחלשת לא רק אצל הדמוקרטים, שאצלם מצבה היה קשה מלכתחילה, אלא גם במחנה הרפובליקני, שיש אצלנו הסבורים כי הוא ב״כיס שלנו״. הירידה היא מ־68% ל־52%.
ונתון אחרון, שבעיניי הוא המדאיג ביותר: במחנה הצעירים, משתי המפלגות, רק אחד מכל 10 צעירים מתחת לגיל 35 מצדיק את פעולותיה הצבאיות של ישראל בעזה. אותם צעירים גם מסתייגים באחוז גבוה מהתמיכה של ארה״ב בישראל. אם כך חושב הדור הצעיר של שתי המפלגות באמריקה, מותר להניח מה צופן לנו העתיד?
ישראל מפסידה בכל החזיתות
טראמפ יודע לקרוא סקרים. רק השבוע הוא למד כי בחצי השנה הראשונה לכהונתו פחתה רמת התמיכה בו ובמהלכיו השונים. הוא קיבל כבר את הרמז לגבי איפה רוצים אותו אזרחיו ובמי עליו לתמוך.
״עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב״, נאמר בספר במדבר, פרק מג, פסוק ט. בשנת 2025 זה לא חזון - זה אסון.
התרעות פיקוד העורף