כל זאת, חרף ההכרה הבין לאומית בה והשתלבותה באסטרטגיה האזורית המתהווה לאחרונה במזרח התיכון, ולמרות הסיוע הכלכלי העצום - בעיקר מצד טורקיה ונסיכויות המפרץ - שמשקיעות מאות מיליוני דולרים בשיקום תשתיות המדינה. כך לדוגמה הם המגעים שמתנהלים לאחרונה בין המשטר בסוריה לבין חברות באיחוד האמירויות ובגרמניה, לקראת עסקה לפיתוח הנמל בטרטוס בשווי של 800 מיליון דולר, כפי שפורסם ב"דה מרקר".
לא בכדי, על רקע זה ונוכח ההתפתחויות המהירות בסוריה וברחבי האזור, נעשים מאמצים כבירים בהובלת ארצות הברית לתווך בין כל הצדדים. בתוך כך, הגברת התיאום והתקשורת בין ישראל לסוריה, שנועדה לבלום את ההסלמה הביטחונית - חרף הפערים והמחלוקות בין הצדדים - היא קריטית, אף שייתכן שמדובר ברגיעה זמנית בלבד.
התבוננות גאופוליטית ואסטרטגית רחבה מראה כי לא זו בלבד שהסכסוך איננו "עוד" מאבק בין המשטר לכוחות האופוזיציה, אלא שמשבר הדרוזים הוא רק סימפטום או "נורת אזהרה". על פי העדכונים האחרונים שפורסמו, עד כה נהרגו בקרבות יותר מ-900 בני אדם (ואלפים נוספים נפצעו).
השילוב בין שלל אתגרים אתניים, כלכליים ופוליטיים מורכבים מבית, לבין לחצים בין לאומיים כבדים - בין השאר נוכח היחלשות איראן ו"ציר ההתנגדות", לצד התחזקותה מנגד של טורקיה והתפשטות השפעתה במדינה - מכביד על תפקוד הממשלה ומאיים על שרידותו של אל-ג'ולאני.
כמו כן, השכנוּת לישראל והקרבה בין הקהילות הדרוזיות הסוריות והישראליות (המיעוט הדרוזי, המונה כ-149 אלף בני אדם, מהווה כ-2% מאוכלוסיית ישראל), לרבות הפיכתה של ישראל לשחקן מפתח שמגן על קהילה זו ומקרין כוח ונוכחות צבאית גוברת במרחב הסורי - מערערות את סמכותו של המשטר הסורי. כל אלה מקרינות על חולשתו ומהוות טריגר להסלמת הסכסוכים המקומיים תוך הרחקת פתרון הסכסוך.
עוד מלחמת אזרחים?
כמו כן, הכאוס הנוכחי מגדיל אף יותר את הסיכונים לאובדן שליטה ויצירת ואקום פוליטי-ביטחוני. זהו ואקום מסוכן, שעלול למשוך אליו גורמים אזוריים או בין לאומיים עוינים, ולהגביר את המאבק על השגת אזורי שליטה והשפעה בין טורקיה, איראן, רוסיה, ארצות הברית וישראל. כל זאת נוסף על עימותים בין ארגוני טרור שיעיים וסוניים, לרבות מיליציות ג'יהאדיסטיות או אסלאמיסטיות שונות, כדוגמת דאע"ש, אל-קאעידה והיאת תחריר א-שאם (HTS).
המשבר הנוכחי מגדיל את הסבירות ליצירת זרם פליטים ועקורים המוני והגברת הברחות הנשק והסמים אל סוריה וממנה. כל אלה צפויים להחמיר את המשבר ולהאיץ את התפוררותה הפנימית, לפגוע בצמיחתה הכלכלית ולדחוף אותה חזרה למלחמת האזרחים, שתוביל בין השאר להגברת המצוקה הכלכלית נוכח חידוש הסנקציות והפסקת הסיוע הזר.
דוח שפרסם הבנק העולמי לאחרונה מראה כי התמ"ג של סוריה הגיע ל-29.3 מיליארד דולר בשנת 2024, לעומת 60 מיליארד דולר ב-2010, וכי במסגרת שיקום המדינה, שנאמד ב-400 מיליארד דולר, קטאר וסעודיה שילמו את חובותיה של המדינה לבנק זה בסך 15.5 מיליון דולר.
הימשכות הכאוס הפנימי והחרפתו במיוחד כעת - נוכח הסלמת העימות בין ישראל לאיראן והתעצמות כוחם של גורמים פרו-איראניים, הפועלים בעיקר בדרום המדינה - נושאות לא מעט סיכונים לצד הזדמנויות אסטרטגיות.
נוסף על כך, התערבותה הצבאית בסוריה, שעוררה ביקורת עזה לצד האשמות פומביות מצד אל-ג'ולאני בערעור הריבונות הסורית ושלמותה הטריטוריאלית, מסבכת את ישראל מבחינה דיפלומטית. היא פוגעת משמעותית בתדמיתה האזורית, והימשכות העימותים אף עלולה להעמיק את בידודה בזירה הבין לאומית.
ממוקמים באזורים רגישים
זאת ועוד, התבוננות אסטרטגית רחבה על צעדיה של ישראל בנוגע להצלת הדרוזים בסוריה - שבולמים לפחות לעת עתה את תהליך שיקומה של סוריה לצד עיצובו של מרחב הסכמים חדש במזרח התיכון - משקפת את מעמדם הייחודי וחשיבותם הרבה של הדרוזים. מיקומם באזורים רגישים, בסמוך לגבולות ולמוקדי עימות (דוגמת הר הדרוזים שבסוריה לצד רמת הגולן, הגליל והכרמל בישראל), הופך אותם לפקטור חשוב מבחינה מדינית ובטחונית.
מעמדם כמיעוט אתני השומר על עמדה ניטרלית בסוריה, לצד נאמנותם לשלטון בישראל, ממחישים כבר כעת כיצד סכסוכים מקומיים עלולים להפעיל מנגנונים צבאיים ולהשפיע על יחסים מדיניים וקשרים אסטרטגיים, הנושאים השלכות גאופוליטיות וביטחוניות עצומות. בתוך כך, התערבותה של ישראל לטובתם היא הזדמנות קריטית עבורה לעצב מחדש את קשריה העמוקים עם הקהילה הדרוזית בארץ תוך חיזוק הלגיטימציה שלה. היא עשויה לתרום להידוק קשריה של ישראל עם הקהילה הסורית, וכן להשפיע על יחסי הכוחות במרחב דרום סוריה.
זאת ועוד: מהלכיה של ישראל עשויים לרתום את הדרוזים ביתר שאת להגן על האינטרסים האסטרטגיים שלה, במסגרת מאבקה להחלשת איראן והציר הרדיקלי והגבלת השפעתה של טורקיה באזור. עם זאת, ולצד הסולידריות המלאה עם האחים הדרוזים הסורים, תמיכה ישראלית גלויה בהם עלולה לפגוע בלגיטימציה שלהם בתוך סוריה ולחשוף אותם לאישומים בשיתוף פעולה איתה שיגררו מעשי נקמה.
היא עלולה להגביר את הלחצים הפוליטיים הפנימיים מצד הקהילה בישראל, וכן להעמיק את הפילוגים בצמרת ההנהגה הדרוזית, הידועה בעמדותיה השונות כלפי הממשלה הנוכחית. כל אלה מעצימים את הדילמה האסטרטגית העצומה שישראל מתמודדת איתה כיום, בעודה נקרעת בין הצורך להגן על אינטרסים ביטחוניים לבין מחויבותה המוסרית העמוקה לדרוזים בארץ ולאלה שמעבר לגבול.
התרעות פיקוד העורף