לא צריך להיות “אנטי־ציוני” כדי להבין שהעיסוק באפשרות של גירוש תושבים מעזה הוא בלתי מוסרי, בלתי מעשי ומזיק מאוד למדינתנו. ואולי להפך: ציוני נאמן מבקש לבצר את ההכרה בישראל היהודית והדמוקרטית בגבולות של ביטחון ושלום.
לא צריך להיות “יפה נפש” כדי לייחל להפסקת אש בעזה, למניעת הרג של חפים מפשע, ולסיפוק תנאים אנושיים לתושבים. ואולי להפך: ככל שהאדם לוקח ברצינות רבה יותר את המשמעות האמונית של בריאת האדם, הוא מחויב למציאת האיזון ההכרחי והקשה להשגה שבין הגנה עצמית במלחמת קיום צודקת ובין המשך ההרג והסבל של בני אדם רבים, גברים, נשים וילדים.
לא צריך להיות “אנטי־דתי” כדי לשאוף לכך שציבור רחב ככל האפשר מכל המגזרים, כולל המגזר החרדי, ישרת במסגרות מתאימות בצה”ל. ואולי דווקא להפך: מי שחושב שתורת ישראל מחייבת ערבות הדדית ושילוב בין לימוד להצלת חיים, חש עוד יותר את חיוניות הדבר.
לא צריך להיות “רכרוכי” או “חמוץ” כדי להבין שבדרך הניהול הנוכחית של מדינת ישראל אנחנו מסכנים את הפלא שזכינו לו. ואולי אפילו להפך: צריך להיות אוהב הארץ ואופטימי בעניין עתידה כדי לפעול להשבת הסבירות והזהירות לחיינו.
בימים אלה, הצמודים לתשעה באב, האפשרות של “היפוך הדברים” נראית לפתע הכרחית. התרגלנו שהרעיון של “נהפוך הוא” שייך דווקא לאווירת חג הפורים. שם אנו מציינים את ההיפוך בגורל עם ישראל, מסכנת השמדה להצלה.
אבל מתברר ששיבוש ההיגיון אינו זקוק לאווירת פורים כדי להשתלט על מחשבותינו. במחוזותינו, די אם נבקר בנחרצות את השפל שאליו הגיעה הממשלה כדי שיכנו אותנו בכל הכינויים ההפוכים מהאמת.
לכן, בכוח החומרה ההיסטורית של חורבן הבית עלינו לומר בבהירות: דווקא מי שמאמין בתורת ישראל, מי שאיתן בעמדתו הציונית, מי שחפץ במדינה יהודית ודמוקרטית החיה בביטחון ובשלום, מי שנאמן לכיבוד צלם אלוקים שבאדם – הוא זה שמבין שדרכה הנוכחית של ממשלתנו מרחיקה אותנו מכל האידיאלים האלה.
התרעות פיקוד העורף