כמה עוצמה יש לכאורה בדגל הפלסטיני. הצבעים נלקחו מהמרד הערבי ששימש את הלאומים הערביים במאבק בשלטון העות'מאני במלחמת העולם הראשונה. אוי, כמה מחשבה. דגל שהוא כולו חלום על זהות, עצמאות ואחדות. מה אין בו? לא תמצאו בו צבע שיסמל את השנאה, את הבורות, את הרצח בעיניים ובידיים, את השאיפה להשמיד אותנו.
אני מתעבת את שילוב הצבעים ירוק-אדום-שחור-לבן. כל אחד מהצבעים האלה יפה כשלעצמו. ביחד הם מעלים בי בכל פעם מחדש את עוצמת הרוע, האכזריות, את מידת הצביעות, את כוחו של האי-צדק. מבעד לדגל הפלסטיני המתנוסס אני רואה עיניים רושפות שנאה, דוחפות אמא שמחבקת את שני תינוקיה אל תוך מנהרות זוועה, ואז רוצחות אותם.
לכי תסבירי את זה לכל מיני פקאצות באוניברסיטאות באמריקה, למשל, שצורחות בהפגנה, מתעלמות מהטבח שאותם שכנים שלנו, "השואפים לעצמאות", עשו בילדינו, נשותינו והקשישים שלנו. לכי תעני לכל מיני פרו-פלסטינים ברשתות החברתיות, שאף חסימה לא תעצור אותם מלשלוח לך את צמד המילים המכוער בעולם, עם שילוב הצבעים הנורא.
חודש הרחמים
בעולם אחר, עוד לפני הרפורמה המשפטית, ובטח שלפני שבעה באוקטובר, החלטתי לפרוק על אחד האנשים המקורבים ביותר לראש הממשלה את שישב על ליבי אז, ויושב גם היום. "איך ייתכן שהמחירים כאן מטורפים?", שאלתי. "שיוקר המחיה בלתי נסבל, ושראש הממשלה לא פועל בעניין?".
היום 1 באוגוסט. חודש האימה הכלכלית של כל הורה. כל סיבוב בסופר או השבעת רצון הילדים באטרקציה לחופש, דורשים הבאת ערבים לבקשת הלוואה מהבנק. אנשים מעדיפים לפעמים לטוס לחו"ל במחיר מופקע, כי למה להישאר בארץ ולשלם את אותו המחיר? לפחות ננשום קצת חו"ל ודיוטי.
אז ראש הממשלה - קבל ברכתי להמשיך לעסוק בענייני חוץ וביטחון. הצלחתך - עתידנו. אבל מתמונות הקמת הממשלה והשבעת הכנסת, אני זוכרת עוד שרים וח"כים רבים, המנהיגים שאזרחי המדינה בחרו, שהאחריות הזאת מוטלת על כתפיהם. מנהיגות הרי לוקחים. וגם אתם, חברי האופוזיציה - חוץ מלצרוח כמה יקר פה, השפיעו נא שיהיה פה זול יותר. כבר הוכחתם שכשאתם מבקשים לזעוק ולהשפיע, אתם יודעים לעשות את זה יפה מאוד גם בלי הגה השלטון ביד. יחד ננצח. את אוגוסט.
זריקות עידוד
תקציר הפרקים הקודמים: חטפתי אנפילקסיס. מה זה? ובכן, אלרגיה מסכנת חיים. אלרגיה למה? שאלה מעולה. את השבועות האחרונים אני מעבירה בבירור למה נחת עליי הדבר הזה באמצע החיים. הבטחתי לעדכן אתכם, והבטחות צריך לקיים. אז ככה: מתברר שיש קבוצה פיצית באוכלוסייה, אחוזים ספורים, שאין הסבר למה זה קרה לה. נו, נו, נחשו מי נמנית עם יחידי הסגולה האלה?
בהמלצת הרופאים אני דבוקה מעכשיו למזרקי אפיפן. התיקים הקטנים והסקסיים הודחו מחיי לטובת תיק גדול של דודה. בכל פעם שאני פותחת אותו, נועצים בי מבט צמד החברים החדשים שלי, המזרקים, שמזכירים לי בכל פעם מחדש כמה אני "מיוחדת", וכמה אני, שבטוחה שלכל דבר בחיים יש תשובה ופתרון, למדתי שהאמת, איך לומר, קצת שונה.
זריקת העידוד (איך משחק המילים, הא?) של רופאי האלרגיה, שכבר אלרגיים מכל שאלותיי, מסתכמת במשפט: "טוב שהמזרק בתיק, עוד תצילי למישהו את החיים". אני, כידוע להם ולכם, מגדילה כל דבר בחיים. החל מהיום אני נצמדת לטרולי מצויד בדפיברילטור. עזרה בדרך אליכם. תהיו בריאים. והתנהגו יפה. עכשיו, יותר מתמיד, לא כדאי להתעסק איתי. יש לי שתי מחטים בתיק.
התרעות פיקוד העורף