כן, גם האזרחים במדינה יכולים ליצור תגובת שרשרת שתשנה את המצב

"כשהאופק מאפיר, והמצב אינו שפיר, אני חוזר לי מן העיר, בלב מריר. לאנשים מבט אטום, וקולם נשמע עמום, המראה מאוד עגום, גורל חתום. 'ישראל', אני שואל, 'מי לך כאן פועל?'" (מתוך השיר "ישראל").

מצב הרוח הלאומי, איך לומר בעדינות, שובר מדי יום שיאים של שפל, המגיעים למחוזות מסוכנים. דומה שהזעם, הגועל, התסכול והדיכאון התנחלו בליבותיהם של רבים מאיתנו בשעה הקשה ביותר אולי בתולדות המדינה. במצב דברים זה שואל עצמו הפרט אם יש לו בכלל השפעה על המתרחש, או שהוא לא יותר מאשר פיון במשחק גדול ממנו, שקובע את גורלו לשבט או לחסד. אין אחד במדינה שלא מושפע מהמצב, אך האם אנו גם יכולים להשפיע עליו?

המציאות מראה שכן. כולנו התרגשנו מסיפורי החטופים ששבו מעזה - העידוד ששאבו מסיקור ההפגנות בכיכר החטופים, שבהן צפו בשבי ושהוכיחו להם שנלחמים כאן בבית למען החזרתם. ההפגנות נגד השינויים המשטריים שמובילה הקואליציה חיזקו את ידיהם של שומרי הסף ועודדו אותם לעמוד איתן על משמר הדמוקרטיה.

בספר המיוחד (שעובד לסרט מצליח) "תעביר את זה הלאה", מוצגת דרך התנהלות יוצאת דופן, שלפיה אדם מקבל עזרה מאדם אחר שאיננו מכיר. כשמקבל העזרה רוצה להודות למיטיבו או לשלם לו, הוא מתבקש במקום זאת להעביר הלאה את הטובה, בכך שיסייע לאדם אחר או יעשה עימו חסד. וכך פושטת בחברה מעין תגובת שרשרת של סיוע לאנשים זרים, שגם משרה אווירה סביבתית טובה. זוהי דוגמה לתגובת שרשרת חיובית.

תאונת דרכים, לעומת זאת, היא דוגמה לתגובת שרשרת שלילית. נהוג לומר שתאונת דרכים נגרמת משורה של סיבות, כמעין חוליות בשרשרת, ושדי בנטרולה של חוליה אחת כדי לנתק את השרשרת הסיבתית ולמנוע את התאונה.

המשותף לשתי התופעות הוא היכולת של אדם אחד לתרום את תרומתו ולהשפיע על גורל השרשרת כולה. בדוגמת התאונה הוא יכול לנקוט כמה צעדים מונעים באופן נהיגתו, ובכך לנטרל את הסכנה שגרם לה נהג אחר.

בתגובת השרשרת החיובית הוא יכול לסייע לאנשים אחרים ולהקרין טוב, ובכך לתרום להמשך התפשטותה של תופעת העזרה לזולת. ואכן, רבות הדוגמאות בישראל של יחידים וארגונים העוסקים בהתנדבות בפעילות למען מטרות יפות ובסיוע למגזרים נזקקים.

שלושה ציוויים

קיימת אמונה רווחת שכשמדובר בבעיותיה של המדינה, השלטון הוא שאשם לבדו בכל צרותינו, וכפי שנהוג לומר - הדג מדיף את ריחו הדוחה מן הראש. אני שותף לביקורת החריפה על דרך ההתנהלות של הממשלה, אך אני מתנגד לניסיון לפטור את עצמנו, האזרחים, מאחריות למצב זה, ובעיקר את מי שמבטא נורמות קלוקלות באופן התנהגותו במרחב הציבורי. אלה הן אותן הנורמות שכה מפריעות לנו בתפקודם של חלק מאנשי הציבור והעסקים שמגיעים לעמדות הכוח השלטוני וההוני, אך חשוב לזכור: הנורמות האלה לא נולדו שם.

שמתם לב להתנהגות הנהגים בכביש? להתעמרות העסקים בצרכנים תוך קיפוח זכויותיהם וניצול מעמדם החזק לייקור מחירי המצרכים והשירותים? לעוקץ הקשישים? התנהגות כוחנית, אנוכית, נצלנית ומנוכרת ניתן למצוא גם ביחסי עבודה, ביחסים בין שכנים וביחסי ממסד־אזרח. התנהגות כזו היא ההפך הגמור מהתנהגות הוגנת – התייחסות לזולת בכבוד, ביושר ובהתחשבות, בלי לנצל חולשות או מצוקות – שהיא המפתח לחיים משותפים בחברה אנושית.

נאמר כבר שאזרחות היא אחריות אישית, יומיומית וכוללת לנעשה במדינה. אחריותנו האישית כאזרחים היא להקרין בהתנהגותנו את ערך ההגינות ובכך להופכו לא רק לנורמה נשאפת, אלא גם לנורמה מעשית של דרך ההתנהלות הרווחת במדינה. עקרון תגובת השרשרת פועל גם כאן, לחיוב או לשלילה.

המרכז לקידום ההגינות בישראל גיבש שלושה ציוויים להתנהגות חברתית הוגנת: לשמש דוגמה אישית להתנהגות הוגנת; להיות שגריר הסברה למסר שההגינות היא האינטרס האמיתי שלנו, במעגלים המשפחתיים, החברתיים והמקצועיים; ולגלות אפס סובלנות לחוסר הגינות בסביבתנו. אסור לעבור לסדר היום על עוול שאנו עדים להתרחשותו. צריך להתערב מיידית לעצירתו או לתיקונו.

במסכת אבות במשנה נאמר: "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה". כל אחד מאיתנו, כחלק מן החברה, נושא באחריות לדמותה, וגם אם לא הכל תלוי בנו – הרי שמעשינו והתנהגותנו בהחלט תלויים בנו ויש להם השפעה.

בוודאי תשאלו: וזה מה שיסייע ליצירת מציאות התנהגותית אחרת בישראל היום? תשובתי: זה בהחלט יעודד התנהגות אחרת כבר היום, ויסייע לייצר אווירה ציבורית אחרת בישראל כבר מחר.