ואולי המכה נובעת מעצם העובדה שכבר חזינו ברוב החטופים משוחררים, ומצבם לא הגיע לרמה הזו. אולי נובע מכך שלמעט העדויות שלהם לא ראינו את חמאס משדר לעולם באופן יזום את מה שהוא מעולל לחטופים המוחזקים בידיו. במקרים כאלו, קשה מאוד לנתק בין הרגש לבין הרציונל. כל אחד מגיע עם המטען האישי שלו. גם אני. וזה בסדר גמור. אלא שדווקא במקרה הנוכחי ובעיתוי הזה, אני סבור שיש לעשות זאת אם אנו באמת מעוניינים להביא לשחרור יתרת החטופים שבידי חמאס.
אני מנסה לחשוב מקצועי ופרקטי. בנוסח "מה הפרסום החריג הזה הזה אומר על חמאס, מה משמעויותיו ולאן על ישראל לקחת את הספינה מכאן". אני גם מנסה לקחת את האמירות האופטימיות שנשמעו על פירוז החמאס מנשקו (והוכחשו ע"י חמאס) במסגרת עסקה כוללת ולבחון אם יש להן סיכויי היתכנות.
1. אבו מאזן יצא אתמול בהצהרה לוחמנית נגד חמאס וטען שי חמאס לא ייטול חלק במערכת הבחירות הבאה ברש"פ, וכי יש לפרקו מנשקו.
2. חמאס בתגובה בהצהרה רשמית: "עקבנו בתדהמה ובזעם אחר ההצהרות שיצאו מראש הרשות מחמוד עבאס": לא נקבל בחירות מותנות ללא חמאס. הצהרת מחמוד עבאס על כך היא הפיכה נגדנו ונגד ההסכמות וזה לא יהיה. כמו כן, לא נקבל תאום ביטחוני עם ישראל: זו תוכנית פוליטית כושלת. לא נקבל מו"מ ללא תכלית ולא תהיה מדינה פלסטינית ללא נשק. נשק ההתנגדות הוא עניין קיומי"
"הודאה מפורשת בפירוק נשק ההתנגדות, בפירוק כלי ההגנה על עמנו ובשירות חינם לכיבוש הציוני על רקע התקפותיו המתמשכות על עזה, הגדה המערבית וירושלים, והנצחת רעיון הממשל העצמי. נשק ההתנגדות בפלסטין הכבושה הוא קו ההגנה הראשון על עמנו וזכויותיו הלאומיות ולא יהיה עליו ויתור לעולם".
3. הצהרת הפלגים בעזה (בהובלת חמאס): "אנו דוחים מכל וכל כל ניסיון לכפות מערכת בחירות שנויה במחלוקת שנועדה להגביה את הפירוד במחנה הפלסטיני ולהדיר את הפלגים באיצטלה לגיטימית בינ"ל".
5. סקר פלסטיני חשוב במיוחד ממאי האחרון בהובלת מכון הסקרים של חליל שקאקי מלמד על שיעורי התמיכה גבוהים בחמאס באוכלוסייה הפלסטינית (בעזה ירד אבל עדיין הוא זוכה לתמיכה של כ-50 אחוזים, אבל על תמיכה מאוד גבוהה בארגון באיו"ש של מעל ל-80 אחוזים). אלו הנתונים.
המשמעויות: חמאס לא יסכים לעסקה כוללת, שבתוכה גם נושא פירוקו מנשקו. גם אם יהיה מוכן לזוז מעמדת השליט בעזה, הוא שואף למודל חיזבאללה בלבנון במסגרתו ישתתף באופן פעיל בבחירות ברש"פ, ולהערכתו הוא גם יזכה (הוא לא רחוק מן האמת בנתונים הקיימים כיום באיו"ש).
אם נצא לרגע מהזירה הפלסטינית עצמה ונביט עליה מבחוץ, נגלה שחל שינוי משמעותי ביחס לחמאס ולאחים המוסלמים (סקרתי את השינוי הזה באחד הטורים הקודמים שלי): אין כמעט מדינה במערב או בקרב מדינות ערב הסוניות המתונות שרוצה לשמר את חמאס ביום שאחרי. הדבר בא לידי ביטוי בפעילות ביטחון פנים אגרסיבית (מי יותר ומי פחות) נגד האסלאם הפוליטי מבית האחים המוסלמים של כל מדינה בשטחה, אבל לאחרונה גם באמירות פומביות מפורשות השוללות את הישארותו של חמאס בעזה ביום שאחרי. אפילו שר החוץ הצרפתי צייץ אתמול בעברית כי חמאס צריך להיות מפורק מנשקו ולהיות מוסר מכל תפקיד, והדבר קיבל גם ביטוי בהצהרת הסיכום של ועידת ההכרה במדינה פלסטינית בשבוע שעבר.
התמונות הקשות והזמן השאול שיש לחטופים, מחייב להעביר את כל כובד המשקל העולמי על חמאס. הדבר יהדהד את הצורך בשחרור החטופים לאלתר ויציג את חמאס שוב, לכל מי ששכח, כמו ב-7 באוק', כארגון דאעש עם מאפיינים זהים חלוטין (ובהם חפירת הקבר), בדיוק כפי שהוא.
וזה בדיוק מה שנדרש - העברת מרכז הכובד של הלחץ הבינ"ל לסיום המלחמה מישראל לחמאס שמבצע פשעים נגד האנושות נגד החטופים, ועכשיו יש הוכחה מצולמת מעשה ידיו.
חמאס עזה סבור היה שתמונות הרעב של אביתר ורום תחזקנה את המסרים שלו בעניין הרעב בעזה מחד ותיצור לחץ בלתי נסבל על מקבלי ההחלטות בישראל מאידך. ייתכן, אך אני מזהה דווקא מגמה נוספת חזקה לא פחות: חמאס הוא דאע"ש ולא ניתן יהיה ליצור סדר אזורי חדש כשחמאס בסביבה (בדומה לאפקט שהוא חשב שייתנו טקסי שחרור החטופים, והבין לאחר מכן שהוא משיג את המטרה ההפוכה).
כאן בדיוק על מדינת ישראל להיכנס עם קמפיין אגרסיבי שיגיע לכל בית במערב ולכל אמצעי התקשורת עם שני מסרים:
1. כנגד החטופים מבוצעים פשעי מלחמה והם בסכנת מוות. יש לשחררם לאלתר. ישראל לא מפקירה אף אחד מאחור: רק שחרור כולם יביא את סיום המלחמה. גם בסבב השיחות האחרון שבו הציגה ישראל גמישות רבה, חמאס סירב.
2. חמאס שווה לדאעש. ישראל אינה מוכנה למדינת דאעש, לא בגבולה הדרומי ולא בגבולה הצפוני, כשם שאף מדינה במערב לא הייתה מוכנה לכך. כשם שלא הייתה מוכנה בשום מחיר להישארות המשטר הנאצי רוצח ההמונים על כנו גם כשהיה ברור שהוא הפסיד במערכה הצבאית.
התכלית ארוכת הטווח צריכה להיות דה לגיטימציה לחמאס ולאחרים המוסלמים והוצאתם אל מחוץ לחוק הבינ"ל. הדבר יהיה אחד העקרונות/יסודות שעליהם יושתת גם הסדר האזורי החדש.
מרגע שחמאס יפנים שהעולם אינו איתו, מסקנתו תיאלץ להיות כי אין דרך לכפות על ישראל את סיום המערכה מבחוץ, ואז או שינסה לעצור את הסחף באמצעות מסיכת "התנהגות טובה" ושחרור חטופים מיוזמתו, או שינקוט במעשה התאבדות וימשיך בלוחמת הגרילה עד להכרעתו, כולל המחירים שהיא תחייב (וכאמור אני סבור שהמאמץ האזרחי בנוגע לציבור בעזה יכול יהיה לטפל בזה בצורה טובה יותר מה הצבאי).
הוצאת האוכלוסיה מריבונותו (בדרכים שונות) תקדם מאוד את החלופה הראשונה של חמאס, בלחץ שהיא תיצור עליו ועל הרלוונטיות שלו ושל דרכו לרעיון הפלסטיני כולו, ובכל מקרה הישארות חמאס על כנו עתה תשדר מסר מאוד בעייתי ולסדר החדש, ולהערכתי גם לא תטופל לאחר מכן (חמאס לא יספק עילות חדשות עד להתעצמותו מחדש, ולא תהיה לגיטימיציה למהלכי תמרון צבאיים בגמר המלחמה).
נכון יהיה לפתוח לאלתר בקמפיין תודעה בינ"ל רחב נגד חמאס ולהרכיב צוות משימה ייעודי ונפרד רק לנושא זה עם זמן מוגדר וקצוב.
התרעות פיקוד העורף