לאחרונה השיק בית איזי שפירא ספר חדש בהוצאתו: "לאתר, לשנות, להשפיע - שינוי רחב היקף בשדה המוגבלות". הספר מתאר את תורת העבודה של הארגון לצורך שינוי חברתי בתחום המוגבלות בארץ ובעולם.
אחד התחומים שבהם עוסק הארגון הוא שינוי עמדות והגברת השתתפות של אנשים עם מוגבלות בחברה. זאת באמצעות עיסוק מואץ בסוגיה של "ביסוס זהות של מסוגלות" בקרב אנשים עם מוגבלות, ופיתוח ראיית הכוחות שבהם על ידי בני משפחותיהם ונותני שירותים.
הקורס "מוגבלות, מסוגלות ואיכות חיים" נבנה על מנת לאפשר לסטודנטים לפתח נקודת מבט מקצועית הממוקדת במסוגלות ובכוחות הטמונים בכל אדם עם מוגבלות, במטרה לסייע להם לפתח מיזמים שיאפשרו להביא כוחות אלה לידי מימוש, ובכך להגביר את השתתפותם בחיי הקהילה. מטרה מרכזית נוספת של הקורס היא להקנות לסטודנטים כלים במטרה ליצור שינוי חברתי רחב היקף בשדה המוגבלות במדינות מוצאם.
במהלך העשורים האחרונים ניכרת מגמה עולמית של שינוי בגישה כלפי אנשים עם מוגבלות, אשר שמה דגש על זכויות אדם, שוויון ונגישות. לאמנת האו"ם הבין לאומית בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות שותפים רבים, ומדינות רבות באפריקה חתומות עליה ואשררו אותה. מדינות אלה אימצו תקנות וחוקים שמטרתם להגן על זכויותיהם, ולהבטיח גישה לחינוך, לתעסוקה, לבריאות ולהשתתפות פוליטית.
עם זאת, כמו אמנות וחוקים רבים - הפער בין הצהרת הכוונות ליישום הוא גדול מאוד בשל חסר בידע, במשאבים ובפיקוח חברתי. כמו כן, קיימים פערים גדולים בין השירותים הניתנים, וכן בין עמדות החברה ואנשי המקצוע בערים מרכזיות במדינות מתפתחות, לבין אלה שבקהילות כפריות. הדבר נכון לגבי מדינות מתפתחות במגוון יבשות.
קשיים בקהילות שבטיות
בשבטים ובקהילות רבות ביבשת אפריקה היחס כלפי אנשים עם מוגבלות מושפע מאמונות עממיות בשדים וברוחות של האבות הקדמונים. בחברות מסוימות מוגבלות נתפסת כקללה, כעונש על חטאי העבר או כתוצאה של כישוף.
אנשים עם מוגבלות, ובעיקר ילדים, סובלים לעיתים מדחייה חברתית, מבידוד ואף מהתעללות. ילדים עם לבקנות חשופים לפגיעה ממשית, שכן חלקים מאיבריהם משמשים לרפואה עממית. לעיתים אמהות חוששות להניק את ילדיהן מחשש שהרוחות הרעות או השדים שדבקו בילד יחדרו לגופן.
בחלק מהמקרים מדוּוח על נטישת ילדים עם מוגבלות ליד כנסיות, ובמקרים רבים הם מוסתרים מהחברה בשל בושה משפחתית. במקרים אחרים המשפחות מאלצות אותם לעורר את רחמיהם של עוברי אורח ולקבץ נדבות.
השפעות אלו ניכרות במיוחד בקהילות כפריות, שבהן שולטת מערכת ערכים מסורתית מאוד. בחלק מאותן קהילות, גישות הטיפול המקובלות הן לחשים, תפילות ולעיתים אף קשירות. המצב, כאמור, משתפר בהדרגה לאור העובדה שארגונים אזרחיים ממלאים תפקיד משמעותי בקידום המוּדעוּת, בחינוך קהילתי ובהעצמת אנשים עם מוגבלות.
במקביל, עולה בהדרגה נוכחותם של אנשים עם מוגבלות בזירה הציבורית, במערכת החינוך ובשוק העבודה - דבר התורם לשינוי בתפיסה הציבורית. עם זאת, השירותים ניתנים בעיקר בערים המרכזיות, ושינויים אלה אינם בהכרח מגיעים לקהילות כפריות-שבטיות-מסורתיות.
היחס כלפי אנשים עם מוגבלות באפריקה משקף מתח בין מסורת לקדמה. מתח זה אינו חייב להוביל לעימות - הוא יכול להוות בסיס לשיח חדש של הכלה, כבוד והכרה בזכויות האדם, וכן לעשייה יזמית המכוונת להגברת השתתפות ודאגה לאיכות חייהם של אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם. זאת מתוך כבוד לתפיסות מסורתיות ותוך זהירות רבה, שלא לערער את הסדר החברתי הקיים.
התרעות פיקוד העורף