הסאגה הנמשכת כמו מסטיק של פיטורי היועצת המשפטית, שבואו נסכים, היא כבר מזמן לא "לממשלה", מוכיחה שלא רק לעריות, גם לאבסורד, אין אפוטרופוס וגם לא מבוגר אחראי. גלי בהארב מיארה היא משפטנית בינונית במקרה הטוב, בלי ההכשרה הנדרשת לתפקיד הרם שאליו מונתה. לא אני קבעתי את זה, אלא השופט גרוניס שעמד בראש הועדה – הפוליטית והלא מקצועית בכלל, שמינתה אותה.
במהלך כהונתה הסוערת הוכיחה מיארה שגרוניס העריך ביתר את יכולותיה המקצועיות. היא גם לא פוליטיקאית טובה במיוחד ולכן חשפה בהתנהלותה הפיל-בחנות-חרסינה-ית את עומק הסטיה בין מוסד היועמ"ש הישראלי ודמוקרטיה. אבל מיארה היא רק הסימפטום. הבעיה היא בכלל התפקיד.
הטענה שצריך "ועדה מקצועית" כדי לפטר יועמ"ש, היא טענה פוליטית. לא משנה מי אוחז בשררה, העמדה הפוליטית, לא המקצועית, יכתיבו את השימוש בה. בדיוק בשביל זה אנחנו עושים בחירות. כדי שמי שמשתמש בכוח פוליטי, יהיה פוליטיקאי שאנחנו יכולים להחליף. לגבי היועמ"ש הזו, שחוסר המקצועיות שלה הוכח בבג"צ שוב ושוב, הטענה שהקושי למצוא מי שיצביע בעד פיטורי היועמ"ש הנוכחית, מעיד על כך שזו החלטה לא נכונה, היא כבר, תסלחו לי, שקר גס.
החלטה נכונה ציבורית, שמשרתת את האינטרס הציבורי, היא לא ההחלטה "המקצועית" מלכתחילה, גם לו היתה כזו אפשרית. אלא החלטה פוליטית. שמקבלים האנשים שנבחרו בשביל לקבל החלטות. השאלה היא מה הציבור רוצה, לא מה היועץ שלו חושב שהוא צריך. בדיוק בשביל זה יש לנו פוליטיקאים. אחרת, הבחירות הן בזבוז כסף מוחלט ועדיף לתת ל"מקצוענים" לנהל את המדינה בלי להוציא מיליארדים על תשדירים ופתקים.
וכמובן שיש שרים ויועמ"ש לשעבר שיסמכו שתי ידיים על הפיטורין, לרבות, שר החוץ המכהן, שמינה אותה. אבל כבר עברנו מספיק סיבובים עם השימוש הנלוז וחסר הקשר למציאות במושג "ניגוד העניינים". הבנו שכל מי שמסכים שהיועמ"ש כשלה בתפקידה ופוגעת בדמוקרטיה, ימצא "בניגוד עניינים". כי העניינים שהוא מנוגד להם – זה הרצון של מי שמעדיפים שלא יפטרו אותה, כדי שהיא תוכל להמשיך להפריע לממשלה למשול.
כדי למשול, הממשלה צריכה שליטה באנשים שעובדים אצלה. אנחנו צריכים שתהיה לה, כי אנחנו שולטים בממשלה, באמצעות הבחירות. העיכובים הלא נגמרים והזמן העצום שמבוזבז ל מה שאמור להיות החלטה מנהלית פשוטה, פוגעים בזכות היסוד של הציבור, לחירות פוליטית ועיצוב חייו בלי "יועצים" משום סוג שיכפו עליו את דעתם. זכותם של הציבור, ושל הממשלה, לנסות משהו חדש ואפילו, רחמנא ליצלן, לעשות טעויות בדרך לשם. בדמוקרטיה מתפקדת, שולטים נבחרים, לא "יועצים" אפילו היו מקצועיים באמת.
התרעות פיקוד העורף