חוסן מדינתי אינו רק היכולת לשרוד משברים, אלא גם היכולת לצמוח ולשגשג בעקבותיהם. זהו שילוב של חוזקות כלכליות, חברתיות, מוסדיות וביטחוניות, המאפשר למדינה לספוג זעזועים, להתאושש במהירות ולשמור על יציבות לאורך זמן. חוסן מדינתי נמדד ביכולת של המשק לשגשג בתנאי קיצון, המדינה לשמור על יציבות חברתית, ומוסדות השלטון לתפקד בזמן משבר. חוסן זה נבנה על שילוב של גורמים מאקרו-כלכליים, כמו גיוון תעסוקתי, שווקים גמישים ותשתית חזקה, עם מדיניות ממשלתית אחראית ומשאבים אנושיים מתאימים.
ישנם מספר מדדים בינלאומיים המנסים לכמת את רמת החוסן הכלכלי של מדינות, ביניהם מדדי תחרותיות גלובליים ודירוגי אשראי בינלאומיים. מדדים אלו לוקחים בחשבון משתנים כמו צמיחה בתל"ג, שיעורי אבטלה, אינפלציה, רמות חוב, השקעות במחקר ופיתוח ואיכות תשתיות.
ישראל, באופן מסורתי, ניצבה בחזית החדשנות הטכנולוגית, ההון האנושי המפותח והיכולת להתמודד עם מצבי חירום. ואכן, מערכת הבריאות המתקדמת, הצבא החזק והחוסן הכלכלי הבסיסי הם נקודות חוזק משמעותיות. אולם, בשנים האחרונות, צצו אתגרים חדשים המאיימים על החוסן הישראלי. בהקשר זה נכון לציין את אתגרי הלחימה בעזה שהעצימה את האתגרים הביטחוניים והכלכליים העומדים בפני ישראל, תוך שהיא גובה מחיר יקר בחיי אדם ומשבשת את פעילות המשק. כמו כן, ממש בימים אלה, עם החלטות הממשלה, משלבת ומעצימה את אי הוודאות, לכל הפחות במונחי הטווח הקצר.
אך מעבר לכך, ישנם אתגרים נוספים שדורשים התייחסות מעמיקה: הדרך שבה ישראל מנהלת את המלחמה בעזה, כולל הדיונים על כיתור או כיבוש מחדש של הרצועה, עלולה להוביל לביקורת בינלאומית חריפה. חשוב להבין שהסנקציות הפוליטיות והכלכליות שעלולות לבוא בעקבות צעדים אלו, עלולות לפגוע קשות ביכולת של ישראל לנהל את עצמה בזירה הבינלאומית ולהשפיע על הסכמי סחר, שיתופי פעולה מדעיים ועוד.
אחת החולשות הבולטות של ישראל הוא היעדר יכולת הסברתית אפקטיבית. חוסר היכולת להעביר את הנרטיב הישראלי בצורה משכנעת לעולם, במיוחד בזמן משברים, פוגע בתדמיתה של ישראל וביכולתה לקבל תמיכה בינלאומית. מדינה חזקה צריכה להשקיע משאבים רבים בבניית מערך הסברה מתוחכם, רב-לשוני ומתואם, המסוגל להגיב במהירות לשינויים בדעת הקהל העולמית.
הלחימה בעזה משפיעה באופן מובהק על הסנטימנט העולמי שהינו שלילי ונראה שמתעצם באופן אקספוננציאלי. סנטימנט שלילי זה כלפי ישראל בעולם, פוגע ועלול לפגוע עוד יותר ביחסים הבינלאומיים, בתיירות, בהשקעות זרות ובמיתוג המדינה. בהיבטים אלה ראוי לציין את קרנות השקעה וחששם של משקיעים בינלאומיים להשקיע בישראל עקב המצב הביטחוני והתדמית השלילית, דבר שעלול להקשות על גיוס הון לפרויקטים חדשים. נכון לציין גם את האמירות על האפשרות של פגיעה בשיתוף הפעולה המדעי עם אירופה במסגרת תוכנית "הורייזן אירופה", שעלולה לפגוע במחקר ובפיתוח בישראל. כמו כן, לחצים פוליטיים עלולים להוביל לפגיעה בהסכמי סחר עם מדינות שונות כפגיעה בהסכמי האסוציאציה ולהקשות בכך על היצוא הישראלי.
המחשבה על משק אוטרקי (סגור) בישראל מעלה שאלות רבות. מצד אחד, זה יכול להגביר את העצמאות הכלכלית, אבל מצד שני, זה עלול לפגוע בצמיחה, בחדשנות ובתחרותיות. ישראל צריכה לשאוף לאיזון – לחזק את התעשייה המקומית ולהפחית תלות במוצרים חיוניים, אך גם לשמור על שווקים פתוחים ולעודד סחר בינלאומי.
על אף האתגרים, לישראל יש הזדמנות לשקם ולחזק את חוסנה הלאומי, כאשר כצעדים הכרחיים נכון לציין את חשיבות ההשקעה בתשתיות על דרך של הקצאת משאבים מוגברת לשיפור תשתיות תחבורה, אנרגיה, מים ותקשורת, תוך התחשבות באיומי סייבר ובשינויי אקלים; קידום חדשנות על דרך של המשך תמיכה במחקר ופיתוח, עידוד יזמות והשקעה בטכנולוגיות מתקדמות; שיפור מערכת החינוך בכל הרמות, תוך מתן דגש על לימודי STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) ופיתוח מיומנויות רכות כמו חשיבה ביקורתית ויצירתיות; צמצום פערים חברתיים בדרך של קידום מדיניות לצמצום אי-שוויון, מתן הזדמנויות שוות לכל האזרחים והשקעה בשכבות החלשות; חיזוק מערכת הבריאות על ידי שיפור הנגישות לשירותי בריאות, השקעה במחקר רפואי וקידום אורח חיים בריא; טיפוח לכידות חברתית בדרך של עידוד דיאלוג בין קבוצות שונות באוכלוסייה, קידום סובלנות וכיבוד הדדי ומאבק בגזענות ובאפליה; ולבסוף, חיזוק מוסדות המדינה על ידי העצמת השמירה על שלטון החוק, שקיפות ואחריותיות וחיזוק אמון הציבור במוסדות השלטון.
חשוב לזכור שאי אפשר לעשות הכל בבת אחת. כל החלטה תקציבית באה על חשבון תחום אחר, ולכן יש לבחון בקפידה את העלויות והתועלות של כל השקעה, תוך התחשבות בטווח הזמן ובסדרי העדיפויות הלאומיים.
חשוב לציין - חוסן מדינתי אינו גזירת גורל, אלא תוצאה של מדיניות מושכלת, שיתוף פעולה בין גורמים שונים והשקעה מתמשכת במשאבים אנושיים ופיזיים. דווקא בעת הזו, ישראל חייבת לאמץ גישה הוליסטית לחיזוק חוסנה הלאומי, תוך התמודדות עם האתגרים הקיימים וניצול ההזדמנויות העומדות בפניה. כך נוכל להבטיח את עתידנו כמדינה חזקה, יציבה ומשגשגת.
התרעות פיקוד העורף