פרגמטיות ואחריות במקום כוח ונקמה: חייבים לעצור את המלחמה | גלית שאול

לעצור עכשיו: המשך המלחמה גוזר את דינם של החטופים, מעלה את מחיר הדמים, מפורר עוד יותר את החברה הישראלית – ומונע שיקום חיוני

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
מחאה להחזרת החטופים
מחאה להחזרת החטופים | צילום: אבשלום ששוני
4
גלריה

אירועי 7 באוקטובר 2023 הכו בנו בעוצמה שלא הכרנו. בן יום עברנו למציאות ביטחונית קשה, למחירי דמים בלתי נתפסים, לכישלון צבאי נורא, לתחושה של איום קיומי. כל אלה דרשו תגובה חריפה וברורה: יציאה למלחמה צודקת מאין כמותה, ובמלוא העוצמה. אבל היום, כמעט שנתיים אחרי כן, צריך לקרוא בקול רם וברור: עלינו להפסיק את המלחמה הזו.

הרס ברצועת עזה
הרס ברצועת עזה | צילום: REUTERS/Mohammed Salem

המשך המלחמה גוזר את דינם של החטופים. מעבר לצו המוסרי והערכי הברור, רק החזרתם תשיב את הסיכוי להתחיל בשיקום הקהילות שלנו, בשיקום החברה הישראלית, בשיקום המדינה כולה. נראה שניתן היה לעשות זאת בנקודות שונות במלחמה בתנאים טובים יותר, אולם אין לתת לכך למנוע מבעדנו לעשות זאת כעת.

רום ברסלבסקי ואביתר דוד
רום ברסלבסקי ואביתר דוד | צילום: שימוש לפי סעיף 27א'

אין מלחמה שמסתיימת ללא דיפלומטיה ומשא ומתן מדיני. כך היה גם בזירות האחרות – לבנון ואפילו איראן. כך היה גם במלחמות הגדולות ביותר בעולם. יש לנו הישגים – זה הזמן לתרגם אותם להסכמות מדיניות, להחלטות שיסייעו לנו לקדם את מטרותינו. ואם ההסכמים לא יצלחו, תמיד נוכל לשוב ללחימה. הרי אנחנו רואים שישראל תוקפת בלבנון, ובכל זירה שמאיימת עליה, ככל שנדרש ולמרות ההסכמים.

אבל במקום זאת, אנחנו הולכים ושוקעים עד צוואר בביצה של עזה, מסתבכים בבוץ של לחימה אינסופית שגובה מאיתנו מחירים בלתי נתפסים. מלחמת נצח כזו, שלא קיבלה את הסכמת העם, תפורר את החברה שלנו עוד יותר, בוודאי כשמביאים בחשבון את הוויכוח הנוקב על גיוס החרדים, הלחצים הבינלאומיים שהולכים וגוברים והשפעות כלכליות הרסניות.

פעילות כוחות צה״ל ברצועת עזה
פעילות כוחות צה״ל ברצועת עזה | צילום: דובר צה''ל

זאת ועוד, כדי לכבוש את עזה נצטרך כוחות גדולים מאוד של צבא. שוב, כוחות סדיר ומילואים לאורך חודשים ארוכים. השחיקה בצבא הולכת וגוברת, והזירות האחרות יכולות תמיד לשוב ולהרים את ראשיהן. המשמעות היא עוד פגיעה בדור העתיד שלנו, הדור שתפקידו לשקם, לקדם את המדינה. האם נוכל להתמודד עם כל אלה לאורך זמן? ומה יהיו המחירים לחברה, לכלכלה, למדינה?

במקום להיסחף אחר סיסמאות ריקות, עלינו להישיר מבט אל המציאות העגומה: חיילים נהרגים, משפחות שכולות נוספות, חטופים גוססים במנהרות והחברה הישראלית קרועה. כיום, סיום הסבל של שני הצדדים הוא אינטרס עליון שלנו. ככל שהמלחמה נמשכת, גוברים השנאה והתיעוב בשני הצדדים, והסיכוי לבנות עתיד טוב יותר, ולו בעוד עשרות שנים, הולך ומתאדה.

הגיע הזמן להחזיר את אופק התקווה. להחליף את דברי הכוח והנקמה בפרגמטיות ובאחריות. הגנה? כן. מיגור הסכנות? בהחלט. אבל אסור לנו לתת למלחמה להפוך לשגרה אינסופית.

תגיות:
המלחמה בעזה
/
עסקת חטופים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף