מאז הפגישה ההיא, שבה הביע את כוונתו להראות לממונה את הדלת בדרך החוצה, פנה ברקת שוב ושוב לנציבות שירות המדינה בבקשה לכנס את ועדת המינויים כדי לדון בהדחתה. אחרי שבמשך שנתיים הוועדה לא כונסה, עתרה עמותת לביא לבג"ץ בעניין. בסוף יולי פסקו שופטי בג"ץ שיש לכנס את הוועדה לאלתר, והמועד שנקבע לכינוסה היה 14 בספטמבר.
אלא שכאן הגיע טוויסט בעלילה. במקום לקבל את פסק הדין, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה פנתה ביום שלישי האחרון לבג"ץ, מעל לראשו של שר הכלכלה, וביקשה דיון מורחב וצו שימנע את כינוס הוועדה עד להחלטה בעניין. במילים אחרות, היא יצאה באופן עצמאי להילחם נגד פיטוריה של כהן.
השוט היחיד
בדרך כלל כשפוליטיקאי מנסה לפטר רגולטור, האינסטינקט הראשוני הוא להתנפל עליו בחמת זעם ולזעוק נגד הפגיעה בדמוקרטיה ובשומרי הסף. כך היה גם כאן. בכל פעם שעניין ההדחה עלה, זינקו לצידה ממונים לשעבר על הגבלים ושומרי הדמוקרטיה, כדי להגן עליה בגופם. אלא שיש מקרים שבהם הדמוקרטיה חייבת להגן על עצמה ממינויים כושלים כמו זה של כהן, כי לא כל בכיר הוא בהכרח שומר סף מצטיין.
צריך להבין שהרשות לתחרות היא למעשה השוט האפקטיבי היחיד שיש למדינה נגד ספקים ויצרנים שמשתמשים בכוחם כדי למנוע תחרות ולשלוט בשוק, כיוון ששר הכלכלה והאוצר לא יכולים להתערב בשוק הפרטי. בישראל יש כעשרה יצרנים כאלה, שלפי רצונם מעלים מחירים, כשמתחשק להם מבטלים מבצעים, ואם קמו הפוך על הבוקר, מפחיתים הנחות לקמעונאים. בקיצור, עושים ככל העולה על רוחם בלי לדפוק חשבון לאף אחד.
תפקידה של רשות התחרות הוא לטפל בענפים שבהם אין תחרות אמיתית בגלל שליטה של מונופולים, למנוע תיאום בין חברות המונע תחרות, ולבחון האם מיזוגים בין גופים עסקיים פוגעים בשוק. לממונה על התחרות יש סמכות לפתוח בחקירה ולהגיש כתבי אישום, והעונשים על הפרת חוק התחרות יכולים להגיע לחמש שנות מאסר בפועל.
בנוסף על כך, בסמכות הרשות להטיל עיצומים כספיים בגובה של כ־100 מיליון שקל לתאגיד ומיליון שקל ליחיד, ולקבוע שמעשה או מחדל הם הפרה של החוק. ממונה יעיל יכול להיות גורם מרתיע שמרסן את השחקנים בשוק ומשמש השיניים של האזרחים. אפילו אזהרה חריפה מצידו יכול למנוע התייקרויות מיותרות.
אבל עו"ד כהן, במקום להשחיז את השיניים, השאירה אותן בכוס ליד המיטה. במקום שהיצרנים והיבואנים ירעדו רק מלשמוע את שמה, הם הבינו שעומדת מולם מישהי זהירה באופן קיצוני, שנצמדת לפסיקים שבניסוחים המשפטיים..
מה שמאכזב הוא שכניסתה לתפקיד דווקא ניבאה גדולות ונצורות. בסוף מאי 2021, כשהלפרין הודיעה על פרישתה, רבים שמחו שהממונה חסרת עמוד השדרה שהתעסקה בזוטות ונמנעה מעימותים עם השחקנים הגדולים עוזבת. כהן, סגניתה, מונתה לממלאת מקומה - ונראה היה שדם חדש זורם בעורקי הרשות המנומנמת. סוף סוף, קיוו, השינויים שנעשו בחוק התחרות אחרי מחאת 2011, שהחמירו את הענישה, יישאו פרי.
לא חלף זמן רב וכהן פתחה באחת החקירות המשמעותיות ביותר בתחום ההגבלים העסקיים בישראל, בחשד לתיאום מחירים בין רשתות קמעונאיות, יצרנים ויבואנים, בעקבות ראיונות של בכירים בתקשורת. נדמה היה שעידן חדש מתחיל. בעקבות התעוזה היא נבחרה מבין כמה מועמדים לתפקיד, ואז, לפתע, הלהט והאומץ התחלפו בגרירת רגליים, פסיחה על סעיפים והתלבטויות אינסופיות.
מדי פעם נקראו קמעונאים וספקים לעוד חקירה ועוד השלמות, אך דבר לא קרה. כשהשימועים נראו קרובים מתמיד כהן עשתה סיבוב פרסה, והמשיכה לדגור על התיק כאילו היה פרשת רצח מסועפת. בסופו של דבר, ואחרי למעלה משלוש שנים, נסגרו חלק מהתיקים והוטלו עיצומים בסך כמה עשרות מיליוני שקלים על חלק מהמעורבים.
האם כתבי האישום עצרו את עליות המחירים? תגידו אתם: כמה אתם משלמים על חצי עגלה בסופר? האם לדעתכם בכירי היצרנים ורשתות השיווק חושבים פעמיים לפני העלאת מחירים? מה שכן, אף אחד כבר לא מעז להתראיין על מחירים, כי אף אחד לא רוצה לגמור כמו רביד. מצד שני, כהן יכולה לרשום לעצמה הישג בהכרזה על חברת ויסוצקי כעל מונופול, הראשון שהוכרז זה יותר מ־20 שנה. מרגש, אבל לא מספיק.
בדרך לדואופול
וולט השקיעה בשנים האחרונות מאמצים בהקמת מערך קמעונאות עצמאי עם 27 מרכזי ליקוט, הסכמים עם ספקים ופעילות שיווקית ייעודית. במקביל היא נהנית מפעילות משמעותית עם קמעונאים כמו שופרסל, קרפור, ויקטורי וטיב טעם. בוויקטורי המחזור החודשי מול וולט הגיע ב־2024 לכ־7.5 מיליון שקל. בקרפור השירות פעיל ב־57 סניפים, ובטיב טעם ב־40 סניפים.
הכוונה של הממונה שלא להאריך את הפטור נועדה, לכאורה, לעודד תחרות. אלא שאחד הקמעונאים אמר לי שבפועל היא תצמצם אותה משמעותית ותפגע בצרכנים, ובכלל לא ממש ברור מה היא מנסה להשיג. “אם הממונה תבטל את ההסכם של וולט עם הרשתות היא תייצר דואופול של וולט ויאנגו מרקט שיוכלו לגבות מחירים מטורפים. היום יש 13 רשתות גדולות ועוד עשרות פרטיות שנלחמות על מחיר ושירות.
מחר תהיה וולט מרקט אחת ויאנגו אחת. ומי ייתן שירות בפריפריה? אין שם תן ביס, אין יאנגו ואין וולט מרקט, רק רשתות דרך אפליקציית וולט, וגם את זה ייקחו מהם".
מקור בשוק המזון אומר שהחלטת הממונה לא מוצדקת, כיוון ששופרסל ורמי לוי בוחנות הקמת מחלקת משלוחים מהירים משלהן דוגמת זו של וולט על גבי מערך האונליין הקיים ממילא, שתענה על הצורך בקניות האימפולס של הלקוחות, כדי לא לאבד אותן. השאלה היא מה יקרה עם הרשתות שאין בכוחן להפעיל שירות כזה.
“קניות אימפולס הן ההפך מקנייה מתוכננת", מסביר דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר וראש המכון לתכנון כלכלי. “במקרה כזה המחיר פחות חשוב. זה תחום אטרקטיבי במיוחד, וולט חזקה בו מאוד. החשש מהשתלטות שלה מובן, אבל הפתרון של הממונה פוגע דווקא בבינוניים ובקטנים כמו ויקטורי ויוחננוף, שאין להם מערך משלוחים, ולכן לא הייתי מונע מהן להשתמש בה".
טוב הייתה עושה הממונה לו הייתה מטפלת קודם בסוגיית ההכרזה על וולט כעל מונופול בתחום המשלוחים מהמסעדות, למשל, שהיא סוגיה בוערת פי כמה. אבל בשביל זה צריך תעוזה אמיתית, שלצערנו, ככל הנראה, אין לה.
התרעות פיקוד העורף