מתחת לרדאר: יש פיתרון אחד אמיתי לסערת חוק הגיוס

שילוב האוכלוסיות שאינן מתגייסות בערוצי שירות לאומי שונים ישמור על עקרון השוויון ולא יפגע באורחות חייהן

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
הפגנות חרדים
הפגנות חרדים | צילום: אבשלום ששוני

הוויכוח סביב הגיוס לצה”ל מלווה את ישראל מהיווסדה. כמעט תמיד הוא ממוקד בגיוס החרדים. הפטור המצומצם שהעניק בן־גוריון לכ־400 אברכים התפתח עם השנים לפטור גורף, שבמסגרתו כ־18% מאוכלוסיית חייבי הגיוס הגברים אינם מתגייסים מסיבת “תורתו אמנותו”. זהו מצב בלתי נסבל, שחייבים לשנות. אבל בטרם יושתו על החרדים הסנקציות המתוכננות בחוק הגיוס הנדון כעת בכנסת, ראוי לבחון את התמונה המלאה.

על פי דוח שפרסמה הכנסת ב־2022, רק כ־53% מהגברים בכל שנתון מתגייסים לצבא. היות ששיעור היהודים באוכלוסייה קרוב ל־80%, אותם 18% של “תורתם אמנותם” מהווים רק כ־14.5% מהאוכלוסייה הכוללת. עוד כ־18% מאוכלוסיית הגברים בכל שנתון הם ערבים המקבלים פטור אוטומטי (הנתון לא כולל גברים דרוזים וצ’רקסים המתגייסים באחוזים דומים לאלו של היהודים), כ־7% מקבלים פטור על רקע רפואי־נפשי, כ־2% על רקע עבר פלילי וקשיי הסתגלות (כולל קשיי מצפון), כ־2% על רקע רפואי לא נפשי וכ־3.5% נפטרו, או שוהים בחו”ל.

החרדים חוששים שגיוס תלמידי הישיבות יגרום לצעירים לצאת בשאלה, ועולם התורה ייפגע. הצבא (ורבים באוכלוסייה החילונית) חוששים מכך שגיוס בני הישיבות ישנה את אופיו של הצבא, יגרום לאפליה נגד נשים משרתות, ועוד. באופן דומה, הערבים אינם רוצים למצוא עצמם נלחמים מול ערבים במדינות מסביבנו, והיהודים אינם מעוניינים להעמיד אותם במבחן כזה.

שילוב אוכלוסיות אלה במסגרת אפיקי שירות אחרים שבהם קיים מחסור כרוני בכוח אדם – חינוך, סיעוד, שיטור, כבאות והצלה ועוד - ישמור על עקרון השוויון, יאפשר למשרתים לשמור על אורחות חייהם ויתרום למדינה. ניתן להתגבר, לפחות באופן חלקי, על סוגיית הנשיאה בנטל על ידי הוספת עוד ערוץ של שירות לאומי (לגברים ונשים) במקביל לשירות הצבאי המלא.

פטורים משירות יינתנו רק לבעלי מוגבלויות רפואיות מיוחדות. הפטורים הגורפים לחרדים ולערבים יבוטלו, ובמקומם יתאפשר לאוכלוסיות אלה לבחור בשירות לאומי. אלה מהם שירצו בכל זאת להתגייס לשירות צבאי מלא, יתקבלו בברכה. לעומת זאת, מי שיסרב להתגייס מטעמי דת, מצפון, הגדרה אתנית וכו’ יאבד את מעמדו כאזרח ויעבור למעמד של תושב קבע, על כל המשתמע מכך. בין השאר, הוא לא יוכל להצביע בבחירות או להיבחר לתפקיד ציבורי ולא ייהנה מהטבות המיועדות לאזרחים בלבד (קצבאות ילדים, שכר לימוד מסובסד באוניברסיטאות ובמכללות ועוד).

אלה שישלימו שירות צבאי מלא יזכו בהנחות מפליגות על שכר לימוד במוסדות אקדמיים ציבוריים, יקבלו עדיפות בתוכניות שיכון, והמדינה תשקיע עבורם כספים בקרנות פנסיה במהלך שנות שירותם. באופן דומה ייקבעו סלי הטבות למי שישרת בשירות לאומי. משרתי המילואים יזכו בסל הטבות נוסף בהתאם למספר הימים שבהם ישרתו. הפתרון המוצג כאן אומנם לא יוביל לשוויון מלא, אבל יהיה קרוב אליו הרבה יותר מהמצב הנוכחי.

תגיות:
חרדים
/
חוק הגיוס
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף