בכל שנה, ב־19 באוגוסט, מציין העולם את יום ההומניטריות הבינלאומי. יום זה נקבע לאחר אירוע טרגי שהתרחש ב־19 באוגוסט 2003: פיגוע במלון בבגדד שבעיראק, שבו נהרגו 22 עובדי סיוע הומניטרי. ב־2008, העצרת הכללית של האו"ם קיבלה החלטה לקבוע את 19 באוגוסט כיום ההומניטרי הבינלאומי כדי לכבד את זכרם של אלה שנהרגו תוך מתן שירות לזולת ולעודד תמיכה מתמשכת במטרות הומניטריות.
ימי המלחמה הקשים שבהם אנחנו נמצאים בישראל מציבים בפנינו אתגר גדול וצורך להתמודד עם מציאות מורכבת. ללא כל קושי נוקיר את הארגונים הישראליים השונים העוסקים בארץ בפעילות הומניטרית נרחבת: מד"א, זק"א, ארגוני ההצלה והחירום השונים, עמותות סיוע ומתנדבים רבים שפועלים ללא הפסקה כדי להעניק טיפול רפואי, תמיכה נפשית ועזרה לוגיסטית. מאידך, אנחנו נמצאים במשבר אמון עצום מול הגופים ההומניטריים הבינלאומיים. הגילויים בדבר מעורבותם של עובדים באונר"א באירועי 7 באוקטובר זעזעו את תפיסתנו, המייחסת ניטרליות ואנושיות לארגונים אלה.
כשאנחנו מציינים השנה את יום ההומניטריות הבינלאומי, התמודדות שלנו עם האתגר הזה הכרחית. נבנה את דרכנו ותפיסתנו לא על פי מוסדות בינלאומיים שהוכיחו כשל, אלא סביב עקרונות וערכים מוסריים ברורים ועקביים. עבור עצמנו אנו חייבים להוביל את המאמץ הזה. ישראל חייבת להוכיח כי הומניטריות אינה סותרת את זכותנו להגנה עצמית, אלא משלימה אותה. גם בימי מלחמה, אור החמלה והסולידריות האנושית חייב להמשיך לזרוח.
ביום ההומניטריות הבינלאומי נדרוש נורמות התנהגות מעצמנו, אך נשוב ונתבע ונדרוש מהגופים הבינלאומיים שיציינו את היום בחגיגיות נחישות בסיוע לחטופים הישראלים, שכבר כמעט שנתיים נמצאים בשבי. השתיקה בנושא היא כתם בל יימחה על מצפונה של הקהילה ההומניטרית הבינלאומית.
התרעות פיקוד העורף