מאות אלפי ישראלים יצאו לרחובות, עוד רבים אחרים עצרו והשביתו את עבודתם כדי להעביר מסר ברור לממשלה: השבת החטופים לפני הכל. זה קורה על רקע החלטה הפוכה שקיבל הקבינט להכשיר את המלחמה בעזה, על חשבון הסיכוי להציל את החטופים. קשה שלא להבין שמנקודת המבט המשיחית, זו של חסידות הרב קוק שנציגיה אוחזים בהגה המדינה, מדינת ישראל הכריזה הלכה למעשה על "מלחמת עמלק". להבנה הזאת יש חשיבות רבה גם בבחירת האסטרטגיה להמשך המאבק האזרחי להשבת החטופים וסיום המלחמה.
על מהות "מלחמת עמלק" ומאפייניה עמד איש חסידות הרב קוק מחצרו של טאו, הרב אליעזר קשתיאל, כבר לפני כעשור בשיעור שהעביר לחניכיו במכינת "בני דוד". קשתיאל הוא חתנו של האלוף במיל דוד זיני שבהחלטת רה"מ צפוי להתמנות בקרוב לתפקיד ראש השב"כ.
ב"מלחמת עמלק" מסביר הרב קשתיאל "מדינת ישראל צריכה ליזום דברים שהם לא מצד האינטרסים שלנו", אלא "מצד שם השם", ומפרט: "יכול להיות שאין לנו שום אינטרס לשלוט במקום מסוים בארץ ישראל. שום אינטרס. יכול להיות שאנחנו מפסידים על זה. אבל השם אמר. הוא המלך שלנו". עוד הוסיף ופירט: יכול להיות שזה לא כדאי לנו. לא מרוויחים מזה כלכלית, לא פוליטית, לא צבאית, לא כלום. רק מפסידים על המקום הזה. מה זה קשור? מלכות שמיים. בזה נבחנת קבלת עול מלכות שמיים. קבלת עול מלכות שמיים נבחנת במקום שבו זה לא נוח למלכות הבשר ודם".
בדבריו קשתיאל גם יותר מרומז כי בשלה העת להכריז על "מלחמת עמלק" מהטעם ש"השלב הראשון" של מלחמות שמטרתן דאגה לאינטרסים של מדינת ישראל, הסתיים.
במובן זה, ההכרזה על "מלחמת עמלק" היא סגירת המעגל שהחל ב-7 באוקטובר. כשאנחנו שמענו את הריסות חורבן הבית, חסידות קוק שמעה את פעמי המשיח. מחולליה הבינו שאפשר לרתום את "האסון הנורא" לקדם את חזונם המשיחי. אז הם השיקו את קמפיין "מלחמת עמלק", והחדירו לתודעה הישראלית שכל תושבי עזה הם אויבים. שרק "כיבוש עזה" יביא ביטחון , שרק "טרנספר", שרק "הקמת התנחלויות".
האמת היא כמובן, שהסיפור איננו בטחוני, הוא משיחי. שורה תחתונה – קשה שלא להתרשם שחסידות הרב קוק שאוחזת בהגה המדינה, לוקחת את כולנו להילחם את מלחמת עמלק שלה. ההבנה וההכרה בסממנים הדתיים משיחיים של המהלך, הכרחית בניסיון להוציא לפועל את רצונו של רוב הציבור הישראלי המתון להוביל להשבת החטופים ולסיום המלחמה. זה גם עשוי להסביר חוסר עקביות בניהול המו"מ לשחרור החטופים, פעם מובילים לעסקה חלקית וכשהצד השני מסכים – דוחים וקוראים להסכם כולל, אך ללא התחייבות לסיום המלחמה, הסכם שאין לו סיכוי לצאת אל הפועל.
התרעות פיקוד העורף