בחיפוש תשובה לשאלה - האם "המסיבה" הוא הסרט המצחיק ביותר שבו צפיתי אי פעם - לא התעצלתי וצפיתי במועמדים אחרים לתואר. "מטורף, מטורף, מטורף העולם" במהדורת "קריטריון" עדיין מצחיק אבל איכויות הסלפסטיק הקומיות שלו מתבזבזות על צופה מבוגר; "רכבות, מטוסים ומכוניות", עם ג'ון קנדי ז"ל וסטיב מרטין יבדל"א, עדיין גורם לי לשאוג מצחוק; "אוכפים לוהטים" של מל ברוקס הזכיר לי כיצד בכינו מצחוק בבית הקולנוע אבל נודות סביב המדורה הם לא מה שהיו פעם למרות הגעגועים לג'ין ויילדר בגדולתו; המונולוגים של רובין וויליאמס ב"בוקר טוב ויאטנם" עדיין מצחיקים אבל הסרט כורע תחת ההיגד הפוליטי שלו; וודי אלן, רוב ריינר, נורה אפרון ודומיהם מצחיקים בניחוח אינטלקטואלי שאינו מתכון להיקרע מצחוק.
הומור האשפתות של הקומדיות האמריקאיות העכשוויות, עם העירום החזותי והמין הבוטה, אינו אטרקטיבי בעיני. לכן אני חוזר ל"המסיבה" (The Party, 1968) של בלייק אדוארדס עם פיטר סלרס שיצא כעת במהדורת בלו-ריי אחרי שנות היעדרות ארוכות מהמדפים, מנומק ובוטח: הוא עדיין הסרט המצחיק ביותר שראיתי, וזה אינו מפתיע כלל מהצמד שנתן לנו את "הפנתר הוורוד" והמפקח קלוזו. סלרס היה ללא ספק אחד המאורות הקומיים הגדולות בדורנו ואדוארדס היה במאי עם עין נפלאה להומור. "המסיבה" היה הפוגה קצרה שלקחו מעיסוקיהם האחרים, והוא אכן נראה ומתנהג כנוד-מוח גאוני שצולם בסופשבוע אחד עם עודפי חומר גלם מסרט אחר.
"המסיבה" מצחיק טרם שאמר מילה ויצא מהמוסך. בפרצוף צבוע בחום כהה ועיניים מאופרות, סלרס המגלם שחקן הודי בשם הורונדי וי. בקשי בתפקיד שולי בהפקה הוליוודית גדולה, משמיד את הסט של סרט דמוי "גונגה דין" ומוזמן בטעות למסיבה דקדנטית שעורך מפיק הסרט בביתו. חמוש במיטב השטיקים של קלוזו, יוצא בקשי - בשוגג כמובן - להשמיד באופן שיטתי את המסיבה, את הסעודה המפוארת שבמרכזה ואת ביתם של המארחים.
אף ש"המסיבה" אינו זקוק ליותר מסלרס הלוחץ בטעות על כפתורים אסורים, סותם אסלות, מאבד פריטי לבוש ומתנכל לאורחים, משליך אדוארדס ליורה המבעבעת להקת בלט רוסית, חבורת היפים נלעגים ופיל.
"המסיבה" מוטל כולו על כתפיו החסונות של סלרס. הכוכבים הנוספים בו מעטים וביניהם תגלו את גווין מקלוד (קפטן סטובינג מ"ספינת האהבה") בתפקיד מפיק חרמן שאת סרטו השמיד בקשי, המסתתר מתחת לשטיח נלעג המכסה את קרחתו; את קלודין לונז'ה, הצרפתייה החיננית שהייתה נשואה לזמר אנדי וויליאמס ונאשמה ברצח; ואת דני מילר, כוכב כדורסל מכללות ששיא תהילתו בגילום טרזן. אלה ואחרים הם מי שסלרס מקפיץ ממצחם את מיטב ההומור הפיזי שלו.
התרעות פיקוד העורף