מלאלה יוסופזאי וקיילאש סטיארת'י, אנשים טובים ואמיצים שעשו כל מה שאנחנו לא עושים, זכו בפרס נובל לשלום. לרגע היה נדמה שכמו במקרה הנובל של ברק אובמה, שוב בלבלו החורפים הארוכים והעגומים את האדונים בשוודיה. והנה הם התעשתו.

אדוארד סנודן, שהיה מועמד, לא לבש את הפראק הטיפשי הזה. בסופו של דבר, המאבק לשלום הוא גם המאבק בטרור וחשיפות סנודן דווקא פגעו במדינות הנאבקות בטרור. סנודן זכאי לגמול כלל אנושי על שחשף בפני העולם את ממדי המעקב ועומקו אחרי כל אדם ואדם באשר הוא. כולל הנצחת כל צעד, כל תמונה וכל משפט שפלטת לחלל האוויר בלא לחשבן מה יגידו נכדיך על התעלולים כשהיית בגילם. מעמדת הבוגד (ב-CIA שקלו לחסלו) דילג סנודן בקלילות שלא תיאמן לעמדת המתריע בשער ומגן זכויות האזרח.

כולם ידעו שהשקר הוא השפה הרשמית של הדיפלומטיה, שהצביעות היא הלחם של הפוליטיקאים והבוגדנות היא החמאה שלהם. סנודן (שהדליף ל"גרדיאן" הבריטי) הוכיח את זה ציטוט אחר ציתות. אני לא בטוח שאצלנו זה יעבוד כל כך מהר. האם ומתי תקבל ענת קם הכרה לאומית על שגילתה (ל"הארץ") שאלוף פיקוד מרכז, יאיר נוה, אישר בזמנו ולכאורה חיסולים בניגוד להוראת בג"ץ? אני בהחלט יודע לאן זז העולם שסנודן חשף. אם המאה ה-20 הייתה המאה של אובדן התמימות, המאה ה-21 עשויה להיות המאה של אובדן הפרטיות. וטוב שכך.

סנודן. מבוגד למגן זכויות האזרח. צילום: רויטרס

העובדה שכל צעד שלך, כל פרט בחייך, חשוף לעולם כולו - אמורה ליצור עולם שבו כל אותם כביכול סודות קטנים ו"פרטיים" הם בעצם חסרי משמעות. אז מה אם מישהו יודע שאתה נמצא בשירותים בבית מלון קטמנדו? אלא אם כן אתה מתכנן לפוצץ את בית המלון כולו, ואז דווקא חשוב שידעו. אז מה אם ראו לכמה מכוכבות הוליווד את החזה? צנעת הפרט? מתי הן בכלל לבושות, ומה הקשר בין תמונות של איברי רבייה לכבוד האדם וחירותו? אז מה אם יודעים כמה כסף יש לך, ואיך אתה מבזבז אותו? זה מה שיעשה אותך "מכובד"? זה אולי יקלקל פוזה מיותרת, וטוב שכך.

דווקא פערי העושר הם מנועי הצמיחה של המהפכה החברתית החדשה, שהיא הדבר הנחוץ ביותר כרגע להתפתחות החברה האנושית. אז מה אם במעבדות שלך מפתחים תרופת לשפעת או אלגוריתם ממזרי שיודע להראות לך באלפית שנייה את הדרך לאושר? אדרבה, שכולם יעתיקו וכולם יהיו בריאים ומאושרים!

התרומה של סנודן לאותו שינוי מיוחל של המין האנושי הייתה כשהוכיח עד כמה הרגה הטכנולוגיה את הפרטיות המקובלת. ועד כמה אובדן הפרטיות מחייב שינוי מנטלי ברמת התפקוד האנושי, ועד כמה עדיין איננו מוכנים לשינוי המנטלי המתחייב מן החיים בבית "האח הגדול", הממתין לנו אי שם במשרדים של גוגל.

האם אתם מוכנים לאובדן הפרטיות?

אם המאה ה-20 עמדה בסימן אובדן התמימות, המאה ה-21 עומדת בסימן חיינו בבית האח הגדול. האם חשיפת מידע לכל היא בהכרח דבר רע, או שאולי דווקא היא תוביל להתפתחות החברה האנושית?