זו הייתה יכולה להיות שעתה היפה של ישראל, שיכולה הייתה להציג לעולם את פניה האנושיות. להראות כי היא ניצבת בחזית ההומניטרית של הקהילה הבינלאומית. לשנות ולו במקצת את דימויה ההולך ונסדק בעולם. כמעט כל העולם ואשתו פנו לישראל בבקשה שתיחלץ לעזרה בעת מצוקה זו ותשלח סיוע רפואי לאומללי אפריקה הנגועים בנגיף האבולה - המגיפה המפחידה המאיימת להתפשט ממערב אפריקה לשאר העולם.

הממשלות של סיירה לאון, ליבריה וגיניאה (קונקרי), הנפגעות העיקריות מהמגיפה, כמו גם ממשלות המדינות הגובלות בהן, פנו לישראל בבקשה שתיחלץ לעזרתן ותשלח צוותים וציוד רפואי. כך עשו גם ארגונים בינלאומיים כמו רופאים ללא גבולות, ארגון הבריאות העולמי ואולי החשובה מכל - ממשלת ארה"ב, שנטלה על עצמה לרכז את המאמץ הבינלאומי במגיפה.

חלק מהפניות נעשו דרך שגרירויות ונציגויות דיפלומטיות של משרד החוץ, חלקן באמצעות משרד הבריאות. אחרות הגיעו אל הנספחים הצבאיים של ישראל בחו"ל. הן העידו על ההערכה הרבה ליכולותיה הארגוניות, הלוגיסטיות והמדעיות-רפואיות של ישראל. בעבר הפגינה ישראל את יכולותיה בתחומים שונים של סיוע בינלאומי למוקדי אסון ברחבי העולם: רעידות אדמה בארמניה ובהאיטי, צונאמי ושיטפונות בדרום-מזרח אסיה, פיגועי טרור בקניה ועוד. ועל כך זכתה לשבחים רבים.

הבקשה העיקרית הייתה לשלוח לאחת משלוש המדינות הנגועות בית חולים שדה. בית חולים כזה, או חלקים ממנו, בהפעלתו של חיל הרפואה של צה"ל, נשלח בעבר למדינות רבות: ב-1979 לפליטים קמבודים בגבול תאילנד; ב-1985 לנפגעי רעש אדמה במקסיקו סיטי; ב-1988 לנפגעי רעידת אדמה בארמניה; ב-1994 לנפגעי רצח העם ברואנדה; ב-1999 לפליטים אלבנים בקוסובו ובמקדוניה; ב-2001 לנפגעי רעש אדמה בהודו, ב-2010 בהאיטי, ב-2011 ביפן ולפני כשנה בפיליפינים. בכל המקרים האלה יציאת המשלחות וחזרתן לוותה במסע אדיר של יחסי ציבור. "המלאכים בירוק" הכתירה כותרת בעיתון יומי את עבודת המשלחת בפיליפינים. בשובה היא זכתה לקבלת פנים ממלכתית בהשתתפות ראש הממשלה.

צוות רפואי בסיירה לאון, בשבוע שעבר. יותר מ-8,000 נדבקו בנגיף עד כה. צילום: רויטרס

הפעם החליטה ישראל לדחות את הבקשה. את ההחלטה קיבל שר הביטחון משה יעלון. דוברו אמר ל"מעריב-סופהשבוע" כי "ההחלטה התקבלה בידי השר לאחר שבחן חוות דעות בנושא. התקבלה החלטה שיישלח ציוד, אך לא אנשי צוות של צה"ל, מחשש להידבקות בנגיף". עם זאת, לא נמסר מי הם אותם גורמים שמסרו את חוות הדעת.

החלטת שר הביטחון התקבלה במשרד החוץ בהבנה, אם כי באכזבה רבה. ההבנה נובעת מההכרה כי הטיפול בחולים שנדבקו בנגיף דורש מהצוות הרפואי וממערך העזר זהירות רבה. המטפלים חייבים לעטות על עצמם חליפות אטומות לחלוטין, עשויות כמה שכבות, שמכסות את גופם מכף רגל ועד ראש. במזג האוויר החם והטרופי של מערב אפריקה, מי שלובש חליפה כזו מאבד כליטר וחצי של נוזלים בתוך 20 דקות. כ-20 דקות נוספות נדרשות לפני שיורשה להסיר את החליפה, לאוורר את גופו ולהתאושש.

"במשרד הביטחון ובצה"ל לא רצו להסתכן בשיגור חיילים צעירים", אמר לי מקור בכיר הבקי בהחלטה, "בתוך עמנו אנו יושבים, ואנו מכירים את המשמעת של הישראלים. לא תמיד הם מצייתים לכל הנהלים ומבצעים אותם עד הפסיק האחרון".

המקור הצביע גם על העובדה שרוב הרופאים, האחיות ואנשי הצוותים שנשלחו לאזורים הנגועים הם מטעם ארגונים הומניטריים לא ממשלתיים. ואכן, מעט מאוד ממשלות עשו זאת. ממשלת קנדה, לדוגמה, שלחה צוות רפואי שהשתכן במלון בקרבת מקום נגוע באבולה. כשאחד מעובדי המלון נדבק במחלה, הצוות הקנדי הורחק מהמקום. בין הממשלות הבודדות שהיו מוכנות להסתכן היא בריטניה, ששלחה צוותים לסיירה לאון. יש עוד כמה ממשלות בודדות שעשו זאת, ובראשן כמובן ארה"ב שהודיעה כי תשגר 4,000 אנשי צבא - אם כי לא נמסר לאילו מדינות. שלשום התלונן שר החוץ של ארה"ב, ג'ון קרי, כי מדינות העולם אדישות למגיפה ואינן תורמות מספיק, בכסף או בצוותים רפואיים, למאבק בה.

אבל מומחה ישראלי ללוחמה ביולוגית סבור כי נימוקי משרד הביטחון שלא לשלוח את בית החולים הם לא יותר מתירוץ. לדבריו, כל טיפול רפואי ומדעי בנגיפים, אפילו בבתי חולים, שלא לדבר על פיתוח נוגדנים וחיסונים, טומן בחובו סכנה. "גם כשבמכון הביולוגי שקדו על פיתוח חיסון נגד אנתרקס וביצעו ניסויים בחיילים, הייתה בכך סכנה מסוימת, גם אם זה נעשה בתנאי מעבדה ובסביבת עבודה מפוקחת".

היעד של ליברמן

כדי לכפר על החלטת שר הביטחון ולהראות לעולם כי ישראל אינה אטומה לאסונות הומניטריים ולמתרחש בעולם ובכל זאת תורמת את חלקה, הוחלט במשרד החוץ, בתיאום עם משרד הבריאות, לשלוח ליבשת שלוש מרפאות חירום ניידות.

סמנכ"ל משרד החוץ, גיל השכל, העומד בראש מש"ב, הסוכנות לסיוע ושיתוף פעולה בינלאומי, אמר ל"מעריב-סופהשבוע" כי "המרפאות, המיוצרות בישראל, נבנו על בסיס סטנדרטים והנחיות של ארגון הבריאות העולמי לטיפול באבולה". לכל מרפאה תצרף ישראל צוות מומחים שידריכו את המקומיים בשטח בהפעלת המרפאה והציוד.

כמו כן, הצוות יעסוק בהדרכה בנושא מניעת התפשטות המחלה ובהגברת המודעות בקרב האוכלוסיות שבהן פוטנציאל ההידבקות גבוה. הצוותים, שיורכבו מרופא, אחות וטכנאי תפעול, ימונו על ידי משרד הבריאות ומטרתם תהיה בעיקר להדריך את הרופאים והצוותים המקומיים בתפעול המרפאות.

ישראל כבר שיגרה צוות הדרכה לקמרון, שהתקבל באהדה רבה על ידי השלטונות במקום. משרד החוץ שיגר גם ציוד חירום לממשלת סיירה לאון, ובשבועות האחרונים שוגר ציוד הגנה לצוותים של האיחוד האפריקאי הפועלים בשטחים נגועים.

אך עם כל הכבוד למרפאות הניידות - כל אחת מכילה עשר מיטות לטיפול בחולים - הן אינן בית חולים שדה צבאי מצויד היטב. לא ידוע עדיין לאן יישלחו המרפאות, אך כבר עתה ברור כי הן לא יוצבו בשלוש המדינות שבמוקד המגיפה אלא במדינות השכנות, לאחר שילובנו כל הפרטים הטכניים והלוגיסטיים.

בכל מקרה, המרפאות יגיעו למערב אפריקה רק בעוד כשישה שבועות, ומן הסתם ייפרשו בשטח רק בעוד כחודשיים. מכיוון שמדובר במבנים גדולים - כל אחד בגודל של מכולה - הן ישלחו על ציודן (בלוני חמצן, מיטות וציוד רפואי נוסף) בספינה. בית חולים שדה היה כמובן מוטס ונפרש במהירות. אך במצב שנוצר עקב החלטת שר הביטחון, עדיף מאוחר ומעט מדי על פני כלום ולעולם לא.

האכזבה במשרד החוץ מההחלטה מקורה בעובדה שהשר אביגדור ליברמן הציב את אפריקה כיעד ומטרה חשובים למדיניות החוץ הישראלית. מאז המלחמה בעזה הצטננו מאוד היחסים בין שר החוץ לשר הביטחון, על רקע הביקורת שהשמיע ליברמן בקבינט ובפומבי על תוכנית המלחמה שגיבשו ראש הממשלה והשר יעלון. אך בעניין ההחלטה של יעלון בהקשר לאפריקה נוהג ליברמן כג'נטלמן עם גינוני נימוס מובהקים. גם אם יש בלבו על ההחלטה הוא לא יחלוק עליה, בוודאי שלא בפומבי.

בספטמבר 2009 היה ליברמן לשר החוץ הראשון מאז גולדה מאיר בשנות ה-60 שיצא למסע באפריקה. ביוני 2014 יצא שוב לביקור בחמש מדינות ביבשת. לביקוריו התלוו אנשי עסקים. בכל הזדמנות ליברמן מדבר, ובצדק, על הצורך להרחיב את קשרי החוץ והכלכלה עם מדינות אפריקה, ולהחזיר לישראל את המעמד המיוחד שהיה לה ביבשת בתור הזהב של שנות ה-60. אז נתפשה ישראל כמדינה קטנה שנכונה להושיט סיוע למיגור רעב ולסיוע חקלאי בשיטות מתקדמות, בלי לקשור זאת לאינטרסים מיידיים ומובהקים כמו המעצמות הקולוניאליות לשעבר. ניכר שליברמן מאמין באמת ובתמים בהידוק הקשרים עם היבשת.

ליברמן ויעלון. עדיף מאוחר ומעט מדי על פני כלום ולעולם לא. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

בהקשר לפעילות הישראלית באפריקה, יש להזכיר גם את העובדה שנציג מיוחד של ראש הממשלה, סגן ראש המוסד לשעבר חגי הדס, מנסה זה יותר משנתיים למצוא מדינות ביבשה שיסכימו לקלוט חלק מהפליטים ומהגרי העבודה האפריקאים השוהים בישראל. רואנדה ואוגנדה הסכימו לפני כמה חודשים להיענות לבקשה הישראלית ולקלוט בתחומן מספר מצומצם של אריתראים וסודנים.

הדס, שפעולתו אפופת החשאיות היא לצנינים בעיני משרד החוץ, לא מצליח במיוחד בתפקידו. אך זה אינו מפחית מעצם המשוואה הלא מחמיאה. בעיני ישראל, כלומר ראש הממשלה, מערכת הביטחון ושר הביטחון - מדינות אפריקה טובות לקליטת מגורשים ולרכישת ציוד ביטחוני. השבוע התברר כי מנתוני משרד הביטחון ל-2013 עולה כי היצוא הביטחוני לאפריקה הוכפל בשנים האחרונות והסתכם ביותר מ-200 מיליון דולר.

כשמתבקשת עזרה במצב חירום, זה כבר סיפור אחר. אז זה כבר הופך לנושא רגיש ומסוכן. חבל. ישראל איבדה הזדמנות מצוינת להפגין אנושיות וחמלה ולזכות ביחסי ציבור שהיא כה זקוקה להם.

התקדים הסובייטי

אבולה הוא נגיף חדש יחסית במשפחת הנגיפים שמוכרים לציוויליזציה המודרנית. הוא התגלה בקונגו ב-1976, וזן אלים פחות שלו צץ בסודן. הנגיף מועבר בהפרשות גוף כמו צואה ודם, ועד היום לא פותחו נגדו תרופה אנטי ויראלית או חיסון. "זה מעולם לא היה כדאי מבחינה כלכלית", מדגיש מומחה ללוחמה ביולוגית ולמחלות מידבקות ומגיפות, "מדובר בהשקעה כספית גדולה מאוד וממשלות או חברות תרופות בעולם לא ייחסו לנגיף סכנה גדולה מדי, וחשבו שההשקעה אינה כדאית".

עם זאת, חברה אמריקאית פיתחה - בתהליך של הנדוס גנטי - נוגדנים נגד אבולה שגודלו והופקו מעלי טבק. נוגדנים אלה לא קיבלו עדיין אישור ממינהל התרופות האמריקאי, ולכן לא ניתן לעשות בהם ניסויים. עם זאת, הנוגדנים ניתנו לרופא אמריקאי שנדבק באבולה בעת עבודתו באפריקה והצילו את חייו.

ראוי להדגיש כי בממסדים הצבאיים של מדינות מסוימות בעולם נשקלה האפשרות להפוך את הנגיף לכלי בלוחמה ביולוגית. ברה"מ אפילו עשתה זאת: ד"ר קן אליבק, מדען סובייטי שערק למערב, כתב על כך בספר שפרסם בסוף שנות ה-90. לדבריו, התשלובת הסובייטית ששקדה על פיתוח אמצעי לחימה ביולוגיים יצרה את נגיף האבולה כנשק כבר ב-1978, שנתיים לאחר גילויו והופעתו הראשונה בעולם.

בנוסף, הסובייטים עשו מניפולציה גנטית והרכיבו את נגיף האבולה על נגיף שנועד לחסן נגד אבעבועות שחורות. בכך הם למעשה פתחו וירוס היברידי. ככל הידוע, מדינות המערב - בראשן ארה"ב ובכלל זה ישראל - לא חיקו את הסובייטים. ארה"ב בהנהגת ריצ'רד ניקסון חתמה כבר ב-1969 על אמנות ביולוגיות וכימיות האוסרות על ייצור, אחזקה והפצה של כלי נשק כימיים וביולוגיים.

מה אפשר ללמוד מתפוצת נגיף האבולה? החדשות הרעות הן שנגיפים כאלה ואחרים ממשיכים להוות סכנה גדולה במדינות נחשלות, שתנאי התברואה וההיגיינה בהן ירודים ביותר. החדשות הטובות הן שמי שמנסים להלך אימים על האנושות בכלל ובישראל בפרט מפני הסכנות והעוצמה בנשק הביולוגי, מגזימים. המגיפות מתפשטות אומנם, אך העולם לומד לטפל בהן ולמזער את הנזקים. עד כה נדבקו בנגיף יותר מ-8,000 בני אדם, רובם ככולם באפריקה. כ-4,000 מהם מתו מהמחלה.

החמצה הומניטרית: מחלת האבולה והפספוס ישראלי בזירה הבינ"ל

מאז התפרצות הנגיף במערב אפריקה דחתה ישראל בקשות רבות לסיוע רפואי בדמות בית חולים שדה – וגם את ההזדמנות לשנות ולו במקצת את דימויה ההולך ונסדק בכל העולם