אתמול (א') בבוקר היה נראה שראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין מתגעגע לתקופה שבה התמחה בסיכולים מסיכולים שונים. בסטטוס שפרסם בדף הפייסבוק שלו קרא דיסקין ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין "לא לאפשר את המינוי של הרב שמואל אליהו לרב הראשי של ירושלים".
ואיך בדיוק חושב דיסקין "לא לאפשר מינוי" של מועמד שלפי החוק רק חברי הגוף הבוחר יכולים לקבוע אם הוא מתאים או לא? ראש השב"כ לשעבר לא פירט אם הוא היה רוצה שהיועץ ייזום נגד הרב אליהו חקירה חדשה וזריזה, או שאולי הוא היה מעדיף שווינשטיין יעלה מן האוב תיק ישן שנסגר.
הרעיון לפנות ליועץ המשפטי לממשלה כדי שזה יכשיל מועמדות לגיטימית, רק משום שמישהו לא אוהב אותה, הייתה יכולה להיחשב סממן שמכריז "משטר אפל לפניך", עד לרגע שבו נזכרים מי מאייש היום את לשכת היועץ המשפטי לממשלה.
משום שוינשטיין הופך את משרדו מיום ליום למשרד פוליטי יותר ויותר, כזה שמונע משיקולים של אינטרסים ואג'נדות שבינן ובין משפט וייעוץ משפטי אין ולא כלום. כך היה כשלשכתו בחרה באופן הזוי לתחוב את אפה בשאלה איזה זמר רוצה מח"ט גבעתי שישיר בכינוס החטיבה שלו.
כך היה כשלשכתו בחרה להגן בגופה על ארגון "בצלם", כדי שזה יוכל להמשיך להעסיק במסגרת מאבקו נגד צה"למתנדבים של השירות הלאומי. כך הוא בוחר לפעול בכל פעם ששמו של הרב שמואל אליהו עולה בהקשר למשרה כלשהי.
לפני כשנה שמע וינשטיין שהרב אליהו מבקש להתמודד על תפקיד הרב הראשי לישראל ומיד מיהר לשגר אליו אוסף ארכיוני של התבטאויות שלו מהעבר, כשהוא מבקש הסברים. איזה קשר יש בין זה ובין תפקיד היועץ? אין שום קשר.
היועץ לא התכוון להעמיד את אליהו לדין, שכן התיק הפלילי בעניינו נסגר עוד קודם לכן, אבל הוא החליט לנסות להשתמש בכלים שבידיו כדי לפגוע במועמדותו, ולכן הודיע שהמינוי אינו ראוי - רק כדי שחברי הגוף הבוחר ידעו.
כעת, כשהרב אליהו הודיע שהוא מתמודד על רבנות ירושלים, זינק וינשטיין שוב ומיהר להודיע שהוא מתכוון לבדוק את מועמדותו של הרב. וינשטיין יודע היטב שאין כאן שום דבר לבדוק. נגד הרב אליהו אין שום הליך, ואם הוא יכול לכהן כרבה הראשי של צפת אין שום סיבה שהוא לא יוכל לכהן גם כרבה הראשי של ירושלים. החוק לא מבדיל בין ערים שמתחילות באות צ' לערים שמתחילות באות י'.
ההתערבויות החוזרות ונשנות של היועץ בעניינים שאינם חלק מהמנדט שלו דורשות שמישהו ינער אותו ויבהיר לו את מקומו. את הנקודות שהוא מפסיד מדי יום בעיתונות, בעקבות מדיניותו הסלחנית כלפי שחיתות וכלפי מושחתים, וינשטיין לא יכול לחפש במקומות שנראה לו שקל להשיג אותן.
אם הרב אליהו קיצוני או לא, את זה ישפטו חברי הגוף הבוחר. וינשטיין אינו אפיפיור, אינו רב ראשי וגם לא הוכיח את עצמו עד היום כאיש מוסר יוצא דופן, שעמדותיו בסוגיות של "ראוי" ו"לא ראוי" צריכות לרגש מישהו.
כדאי גם להזכיר לו, ליועץ המשפטי לממשלה, שמי שעובד זר בלתי חוקי ניקה לו את הבית והוא הצליח להימלט בעור שיניו מהפרשה רק אחרי שהפיל את התיק על אשתו, לא יכול ללמד אף אחד שום דבר בענייני מוסר, אתיקה או ניקיון ציבורי.
התרעות פיקוד העורף