כבר כתבתי כאן בעבר על עלי מוהר ועל כמה שהוא חסר בארץ שבה יש משוררים לרוב, אבל אין עוד אפילו אחד שמסוגל לתפוס את הרגע כמותו. רק למקרא שתי השורות האלה (כשהלחן המלנכולי שהתאים להן יוני רכטר, מתוך התקליט "מחשבות ואפשרויות" מזדמזם לי ברקע) אני יכול לדמיין את עצמי מתהלך בתל אביב של מוקדם בבוקר - בחלקה מנמנמת ובחלקה כבר ממהרת אל יום עבודה בין חגים. רעש של אוטובוס מפר את השלווה היחסית, ואנשים בתחנה מביטים בקנאה אל אחרים שצועדים מחדר הכושר עם בגדי ספורט לגופם ומגבת כרוכה לצווארם.
וכמה נפלאה בעיני העובדה שכמה עשרות שנים לפני מוהר הבן, תפס את אותו הרגע ממש אביו, יחיאל מוהר שכתב את המשפט האלמותי: "גם אם אתה סתם ציניקן, בכל זאת זה צובט בלב", עכשיו רק הוסיפו ברקע את קולו המערסל של סולן להקת הנח"ל, ילד יפה בשם אריק איינשטיין.
כמה יפה, ככה נכון - שהרי אפילו לציניקן גמור שעוטה עליו מעטה כפול של ציניות כהגנה מפני פגעי החיים, ישנו אותו הרגע הזה, היפה, העצוב והצלול כבדולח שבו מתרקמת לה איזו מועקה בלב ללא כל סיבה הגיונית, אלא רק משום שסתיו, אותה עונה שבה הלב יוצא בו זמנית אל דברים שכבר שכחת ואל דברים שאולי לא תכיר לעולם.
וכך גם הגבר המתהלך לו ברחובות העיר כשמעליו תלויה כדמעה טיפה של גשם ראשון, ולבו יוצא אל האישה הצעירה והיפה שחצתה את הכביש מולו - ועד שנדמה לו כי זיהה חיוך בקצה שפתיה, כבר היה מאוחר. כבר חלפו זה על פני זו ולא ייפגשו עוד לעולם.
"אולי עוד מעט ירד גשם" הוא תולה עיניים עייפות בחמישים גוני האפור שמעליו, אבל לא יודע אם הוא מייחל לו או ירא מפניו או שכבר אפילו מזה לא אכפת לו עוד. ואחת שמטיילת עם כלב מחייכת אליו חיוך מתנצל אחרי שהנבחן קבר את זרבוביתו הלחה בין חלציו. "חץ, לא", היא נוזפת בחיה, אבל הוא דווקא מניח את ידו בחיבה על ראשו של הכלב ומתענג לרגע קט על אהבה שאינה תלויה בדבר, שהרי יכול היה הכלב לגשת לכל אחד, אבל בחר בו ללא כל רצון לקבל תמורה, עניין ששמור רק לכלבים.
בשעת ערב מוקדמת מדי הוא יוצא אל הפאב, אבל הבירה לא טעימה היום, לציניקן צבוט הלב. מישהי מביטה בו יותר מכפי שמקובל בין שני זרים על הבר. בעונות אחרות היה ניעור בו משהו, אבל לא בסתיו, כי כש"מעל העיר תלויה דמעה", הנואשות היא שמציתה את התשוקה, ולא להפך.
"משפט יפה", הוא חושב לעצמו במעט ההערכה העצמית שעדיין נותרה בו, תוהה מתי ואם בכלל ישתמש בו פעם, עובר להרהור על הדמיון שבין המילים "אנושות" ו"נואשות" - ומיד כל האנשים סביבו נראים לו נואשים.
התרעות פיקוד העורף