ירושלים בוערת. נכון, השר לביטחון הפנים עדיין "לא רואה אינתיפאדה", אבל אם נהיה תלויים בכושר הראייה שלו, בסוף נהיה תלויים. לא זה הזמן לבדוק מי אשם במהומות בירושלים. הדבר היחיד שצריך לעשות עכשיו, הוא לנסות להנמיך את הלהבות. לשפוך מים קרים על האש.
פיצוץ עכשיו בירושלים ירים לאוויר את האזור כולו או מה שנותר ממנו. נכון, עכשיו אפשר להתפלץ כששומעים את המשפחה של המחבל שרצח תינוקת בת שלושה חודשים מספרת, שוב, ש"מדובר בתאונה", אבל זה לא הזמן להתפלצויות. בסוף, יש תמונה גדולה ובה צריך להתמקד. התמונה בוערת.
מה אמור לעשות מנהיג אחראי במצב כזה? להרגיע. לנקוט שורה מהירה של צעדים שנועדו לצנן את הרוחות ולנטרל את אדי הבנזין שנדחסים באוויר, ממתינים לניצוץ. מה עושה בנימין נתניהו? את ההפך הגמור. הוא מניח לנפתלי בנט, פירומן חובב, ולאורי אריאל, פירומן ותיק עם קבלות, לנסות לשפוך דלי של דלק על הלהבות.
אנחנו תקועים ברכבת שדים קלה שדוהרת אל פי התהום, כשבתא הנהג מצטופפים נתניהו, נפתלי בנט ואורי אריאל, ומפזרים איומים. להתראות בגיהינום.
התרעות פיקוד העורף