ההסכם בין החברות המסחריות לפרזנטורים הוא ברור ושקוף. השחקנים מסייעים במכירת המוצרים באמצעות יכולת המשחק או התדמית שבנו לעצמם, והחברות משלמות להם בכספן. וכמו שלא שותים אם נוהגים, כך לא מתבטאים אם מפרסמים. כל עוד הידוען נושא באמתחתו את תפקיד הפרזנטור, אסור לו להיכנס לשדה המוקשים של הפוליטיקה.
ברגע שכוכב הפרסומת מתבטא בנושא שנוי במחלוקת בצורה שעלולה לפגוע ברגשות הצרכנים ובעקיפין במותג, הוא פוגם בתדמית הסחורה הנמכרת. את דעותיו בענייני חברה, דת, מדינה וכלכלה הוא חייב לשמור לשיחות ליל שישי או לאחר סיום החוזה, אם הוא מעוניין להבטיח את פרנסתו.
סביר להניח ששחקן כמו גידי גוב, שבנה את מערך הפנסיה העתידי שלו על "בזק", לא יתקוף את חברות הסלולר, כמו שאיש תקשורת כמו ארז טל (בנק הפועלים) לא יבקר את הריכוזיות במערכת הבנקאית.
התרעות פיקוד העורף