אם מישהו חושב שהעובדה שבכירים אמריקאים גידפו את ראש הממשלה בנימין נתניהו תוביל לפגיעה בשיתוף הפעולה ההדוק בין ארה"ב לישראל בתחומי הביטחון, הוא טועה. כך גם הפרשנות, שלפיה ההשתלחות הגסה בנתניהו מצד גורמים בצמרת הממשל משמעותה שארה"ב תזניח את ישראל גם בזירה העולמית, היא פרשנות מוטעית.
הבכירים בוושינגטון ששחררו את חרצובות לשונם והשתמשו בביטויים וולגריים הרווחים בקרב שיכורים בסוף לילה של שתייה כבדה, מבטאים את התסכול ואת הכעס כלפי ראש הממשלה בבית הלבן ובצמרת משרד החוץ. מדובר בתחושות שנבטו וצמחו כתוצאה מקריסת מאמצי התיווך של שר החוץ ג'ון קרי ופיצוץ השיחות בין ישראל לפלסטינים באפריל. בישראל לא מודעים לעוצמת העלבון של קרי ולא תופסים עד כמה הוא זועם בעקבות מה שמבחינתו היה גירוש המהדהד וסילוקו המביש מקדמת החזית הדיפלומטית במזרח התיכון.
ארה"ב לא יצאה בגלוי נגד מבצע צוק איתן. אולם, הביקורת נגד המבצע והגינויים שהוטחו בישראל על ממדי ההרס ברצועת עזה והיקף האבידות בקרב האוכלוסייה הפלסטינית, שרווחו באו"ם ובקהילה הבינלאומית והעצימו את תחושת העוינות מול ישראל, מחלחלת גם אל צמרת הבית הלבן. תחושות אלה יצרו את האווירה שהניבה את ההתבטאויות הארסיות נגד ראש הממשלה. סביר להניח שבהפסקת צהריים, על כוס בירה במסעדה וושינגטונית, בכירים אלה מגלגלים רעיונות כיצד להעניש את ישראל, וחושבים על מהלכים ש"יתנו לה להבין" שהיא לא יקירת ארה"ב.
אבל כל זה לא אומר שצפויים שינויים משמעותיים במדיניות האמריקאית בכל הקשור להגנה על ישראל בתחומי ביטחון ובזירה הדיפלומטית. בעת שארה"ב מתייצבת כמנהיגת העולם החופשי בעימות נגד הטרור ונטלה על עצמה את המאמץ הצבאי הגלובלי במערכה מול הלוחמים הברבריים של "המדינה האסלאמית", פגיעה בשיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל תהיה טעות שתזיק לארה"ב לא פחות מאשר לישראל.
התרעות פיקוד העורף