ססס

זהו טקסט אופטימי. גם אם המיית הייאוש על סופה של המדינה נשמעת מתל אביב עד פרברי ברלין, ממסדרונות האקדמיה עד בתי הקפה של הברנז'ה. לכל החבר'ה האלה צריך לומר - עצרו. יש שינויים בהסדרי התנועה. השיירה שנוסעת ימינה מאיטה משמעותית.לא סתם התנפלו חברי הבית היהודי על ראש הממשלה בגין בלימת הבנייה בהתנחלויות שמחוץ לגושים. תרועות פרובוקטיביות על הכרזות בנייה הן עדיין לא שירי חנוכת בית. הכלבים שנבחו כאשר שיירת הימין צפצפה ועברה, החלו לנבוח בזמן האחרון על שיירת השמאל שמתחילה לנוע בכיוון ההפוך.לא סתם התנפל נתניהו על דוברי מזכיר המדינה האמריקאי בטענה כי אלו "אמירות מנותקות מן המציאות", וזה היה בתוספת ל"בורות" שהדביק לאלפי עובדי הסטייט דיפרטמנט. לא סתם הוא חטף את  ה"צ'יקן שיט" , לא סתם נטש שר האוצר ישיבת הקצבה להתנחלויות, ומה ששומעים באוזן הפנימית זה את רעשי הקריסה של מדיניות הממשלה. שלא לדבר על המצב הפנימי:מעמד ביניים מתרסק, צעירים נוטשיםכאילו האבולה כבר כאן, חובשי הכיפות משתלטים, הערבים משתלטים, דאע"ש בפתח, מיתון מציץ בחלון ואינתיפאדה דור4 בתוך הבית - ועדיין הציבור והמיינסטרים חיים בסרט של קונצנזוס מזויף. פה ושם יש ניצוץ שאולי מרמז על חריגה מחליפת הלחץ של הפטריוטיזם הפבלובי, כמו מכתב אישי הציבור לפרלמנט הבריטי להצביע בעד מדינה פלסטינית. זה היה איתות צנוע בחבירה של ישראלים לעולם במאמץ לבלום את ההידרדרות, אבל הפטיש הגדול עדיין יושב בארגז הכלים במרתף הבית הלבן.דוגמה מעודדת נוספת לחבירה חיצונית ופנימית שהזיזה את הממשלה הייתה במהלך צוק איתן. לחץ משותף של צה"ל, ארה"ב ואירופה גרם לקבינט לנהוג ב"איפוק". תוצאות האיפוק הזה היו כניעה מבישה לחמאס וקטסטרופה אלקטורלית שגרעה מהליכוד ארבעה־חמישה מנדטים לטובת מחוזות האופל של הבית היהודי. התגובה היהודית הגאה של הממשלה לא איחרה לבוא, ובבולמוס חסר שליטה: אישור קווי אפרטהייד של אוטובוסים, חקיקה גזעניתבנושא מסתנני עבודה, חוק עוקף בג"ץ, חוק המואזין להגנת עור התוף העדין של היהודים ושאר פיגולים.כל אלה הם פרפורי תרנגולת שראשה כבר הותז. כמו הסתערות האולטימטום של בנט ואריאלי בעניין הבנייה. למחרת הזדרז משרד ראש הממשלה להודיע על קידום הליכי תכנון ליחידות הדיור החדשות בהר חומה ורמת שלמה. האמריקאים כדרכם אמרו ש"אנו מתנגדים נחרצות לצעדים חד צדדיים שקובעים מראש את גורל ירושלים".ראש הממשלה הגיב שליהודים מותר לבנות ולקנות בירושלים כמו לכל עם ומדינה. ואכן מתנחלים הוגנבו לסילוואן כגנבים בלילה, וכדי להוסיף שמן למדורה הוחל בבדיקה לשינוי ההסדרים בהר הבית. אגב, זה בסדר גמור שממשלת הימין יורה ברגל של עצמה ומגבירה את הלחץ העולמי, אבל זה ממש לא בסדר כשהתוצאה היא ירי בחזהו של ילד בן 12 .בסופו של יום אין הבדל בין הפגנות הפרובוקציה של בן גביר ומרזל לתורת הלחימה של ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, ובין מדיניות ה"ביטחון" של ממשלת ישראל. זוהי מתקפת לחץ משולבת שמטרתה לגרום לפלסטינים לנטוש את הגדה ואת ירושלים. על הפרובוקציות האחרונות הגיבו הפלסטינים במהומות ילדים ואבנים. ככה?השבוע הוקם צוות לטיפול במצב בראשות מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט. גובשה הצעת חוק להטלת 20 שנות מאסר על מטילי אבנים. הוחלט להטיל קנסות כספיים על הורי קטינים מיידי אבנים. הוחלט להגביראת האכיפה בשטח ולהוסיף אלף שוטרים, יס"מניקים ומסתערבים. כן יופעלו בלוני תצפית לניטור מהומות.אני מניח שאת המהומות בירושלים ניתן "להכיל", אבל אין דרך בעולם להכיל את מצבורי הזעם, הנקמה וההשפלה, ובעיקר את הגרעין הבוער לחופש ועצמאות של הפלסטינים. דיכוי המהומות לא יביא להנמכת רף הטרור. השאיפה לעצמאות המדורבנת בדיכוי ומצוקה כלכלית תמיד תתגלגל לאלימות. האלימות הזאת היא כמו נד מים שועט קדימה ומחפש אפיקי ניקוז. "יכילו" את המהומות? יש אלף ואחת דרכים לנהל מלחמות גרילה וטרור. כבר ירו מבית ג'אלה לגילה, כבר היו פיגועי התאבדות וירי ודריסה - זהו לופ אינסופי של כיסוח הדשא עד שיצמח מחדש, והוא לא יותר מדחיית הפתרון האמיתי במחיר של קורבנות יהודים וערבים.# # #המדד הפנימי בדרך להתפרקות הקואליציה הוא לא מדיד. אין לו ביטוי ישיר בסקרים, אבל ניתן לחוש בו כל אימת שאתם נתקלים בשר צעצוע כזה או אחר. זהו הבחילמטר. מדד הבחילה. זה הקבס שעולה בגרונכם כאשר אתם נתקלים בפרצופו הזחוח של ראש הממשלה, מריונטת המתנחלים המנצח על סימפוניית הצעצועים הזאת. ההתנהלות של ראש הממשלה וממשלתו מבשרת - אם לא על קצה של הממשלה כיום, לפחות על יקיצה טבעית של הכוחות שיפילו אותה מחר. לביבי עצמו אין מה להפסיד. הוא ממילא על תקן מצורע עולמי, הבעיה היא שעל הדרך הוא לוקח גם אותנו.ורק שר הביטחון "מרוצה" אחרי ביקורו בוושינגטון. אומנם, הא חזר לצלילי הסטירה המהדהדת שחטף שם )סירוב לפגישות מדיניות( אבל הביא באמתחתו טייסת .F35מדובר בסמטה האחורית והחשוכה שבה מתנהלים הקשרים "המיוחדים במינם" בין ישראל לארה"ב. אלה הם קשרים שאין שום קשר בינם לבין המאמץ של הממשל האמריקאי לקעקע את ממשלת הימין. כל תעשייה ביטחונית רוצה למכור את המוצרים שלה לכל המרבה במחיר, ומכירת ה־ F35היא לא יותר מביזנס.אגב, ככל שידיעתי מגעת, צה"ל לא סבור שיש צורך ביטחוני באותה טייסת. ברכש הזה )למעלה מ־ 10 מיליארד שקל( מעורביםשיקולים עסקיים ופוליטיים, ישראליים ואמריקאיים, שאין להם קשר עם ביטחון ישראל. שלא לדבר על החגיגה של מתווכיהעסקה ועל הלחצים האינטרסנטיים נטו של מפקד חיל האוויר. "הכלים שלנו גרוטאות שאזרח לא היה נוסע בהם אם היו מכוניות", אמר האלוף אמיר אשל. גם לשת"פ המודיעיני ה"הדוק" שישראל מתהדרת בו אין קשר ללחץ המתגבש בחדרי הממשל. המודיעין האמריקאי, כמו כל מודיעין בכל מדינה, מוכן להיעזר )ולעזור( בכל שטינקר ידידותי מזדמן, אז למה שלא ייעזר בישראל? מה שצריך להדאיג אותנו הוא שלאמריקאים ממש לא אכפת אם ככה על הדרך יתחולל פה סבב דמים נוסף. הם והעולם כולו מגיעים למסקנה שממשלת הימין מבינה רק כוח. אזרחי הממשלה הזאת הם ישראלים שטופי מוח ותקשורת כשכשנית, והם אינם מבינים שבצד ריקושטים רצחניים של דת זו או אחרת,מפציע כאן מזרח תיכון שונה.ארה"ב, איראן, הליגה הערבית, חיזבאללה וחמאס מנהלים משחק חדש. אף אחד לא מבטיח לאף אחד זר של שושנים, זה רק ניסיון להנמכת להבות. הממזרים משנים את כללי המשחק. אם נרצה ואם נמאן, אנחנו בפנים וזו סיבה טובה לאופטימיות. רק תיזהרו לא להיהרג בדרך. ?