השבוע נתקפתי בחרדה לקראת הפיצול הקרב של ערוץ 2 לשני ערוצים, שישדרו שבעה ימים בשבוע, ובהתקף אמוק זרקתי את שלוש הטלוויזיות שהיו לי בבית. ממילא אין מה לראות, ואת מה שיש, ראינו במחשב. תקופה ארוכה מדי אשתי ואני ישבנו בחוסר נוחות, בפוזיציה לא רומנטית בעליל על שני כיסאות מחשב - דבר שהוביל למשבר בזוגיות ונקע בצוואר - וצפינו, בצפייה ישירה, בחמש העונות של "האישה הטובה".
החלטתי לבצע רביזיה, ועם פרוץ העונה השישית (המעולה) לעבור לצפייה נוחה, בעונה החדשה ולקנות טלוויזיה אחת חכמה. בעולם הטלוויזיה, מסתבר, יש מתאם הפוך בין טכנולוגיה לתוכן, כך שאפשר לראות באיכות מדהימה ובחדות שיא את מרגול שרה "כפרה הופה, פה זה לא אירופה". בעיני רוחי ראיתי איך אני מהנדס מחדש את חדר המחשב הישן לכדי חדר צפייה משוכלל ועתידני, שיכניס טעם לחיי.
את המחשב אעביר לממ"ד, ואשאר עם הטלוויזיה החכמה והאישה הטובה. וגם עם אשתי. "אנחנו לא יכולים להיכנס להוצאות מיותרות, אתה לא תצליח לעצב ולחבר את זה לבד, ובכלל יותר דחוף לקנות תאורה לסלון". אלה היו משפטי העידוד והתמיכה שהיא הטיחה בי. "היום קונים הכל באינטרנט", אמר לי חברי הטוב, שלא קונה כלום באינטרנט, אך נהנה למצוא שם מחירים זולים. ובאמת, אחרי שיטוט ארוך באתרים הרלוונטיים, כיביתי את המחשב וקפצתי לחנות למוצרי חשמל.
זה לא הגיוני לקנות טלוויזיה דרך המחשב, כי אם היה אפשר לראות את איכות מסך הטלוויזיה הרצוי דרך מסך המחשב, זה היה מייתר את הטלוויזיה. הגעתי לחנות כשאני יודע שאף אחד לא יכול להזיז אותי מדעתי - אני רוצה סמארט טי-וי לחדר קטן, 38 אינץ'. "אל תעז לקחת 38, קח 42 , לא תרגיש בהבדל. הנה, תסתכל על שני המסכים, תגיד לי אתה איפה אתה רואה יותר טוב", המוכר המטיר עלי משפטים ממוחזרים.
בהיתי במסכים שמשדרים נמר שצד איילה אומללה ברזולוציה מדהימה, ואמרתי לו נחרצות - בימנית. "מה פתאום. אתה לא יודע איך מסתכלים, תראה את התרגום בשמאלית, קח בחשבון שרוב הזמן אתה לא מסתכל על התמונה, אתה רק קורא תרגום. וגם יש עליה מבצע, שתיים בפחות מ-8,000, יוצא לך יותר משתלם". היכולת המופלאה של מוכרים לזהות טרף קל לשכנוע הזכירה לי את משל הנמר והאיילה מהמשפט הקודם.
"מה פתאום שתי טלוויזיות! אמרת שתקנה אחת קטנה, למה אתה משתכנע מכולם וממני לא, ובכלל - הרבה יותר דחוף לקנות מנורה לסלון", היה קשה לעצור את ההתלהבות של אשתי. "בואי ניקח גם את הגדולה, ונעשה לילדים פינת טלוויזיה בחדר הגדול, ככה יהיה לנו גם שקט וגם נוח", ניסיתי לשכנע. "אז אתה הולך על ה-LG?", המוכר רוצה לחתוך עניין. איך חברה אחת מצליחה לייצר טלפון, טלוויזיה, שואב אבק ומקרר - כשמדובר במוצרים כל כך שונים, וחברה אחרת נכשלה בלייצר רק מגבות.
"ובקשר לתלת ממד, תחליט מה בא לך - אקטיבי או פסיבי?". בעניין הזה הדעה שלי הייתה תמיד ברורה, אם כבר לחצות את הקווים, אז עדיף ליהנות מעולמות חדשים. התלבטתי אם לקחת גם אקטיבי וגם פסיבי אבל זה בעייתי, כי הן יתחילו לקיים יחסים הומוסקסואליים בין החדרים, ואז יבקשו להביא ילדים מטלוויזיה פונדקאית, ואין לי חדר פנוי בשבילה. סגרנו על שתיים סמארט, אחת 42 אחת 50, תלת ממד אקטיבי ולא כולל המתקין, כי הוא חיצוני.
יום לאחר מכן הגיע המתקין, אך אבוי, בטלוויזיה הגדולה הסמארט לא עובד כי אומנם היא גדולה וחכמה, אך דבר פשוט כמו וויי פיי היא לא מסוגלת לקלוט. "אתה צריך לקנות ‘רפיטר שהוא אקסס פוינט'", ציווה עלי המתקין החיצוני, "אבל אין לי אור בסלון", צעקה אשתי, ואני, רק ראיתי את האושר מעבר לפינה, ואת העונה השישית שמתחילה - טסתי לקנות את הדבר הזה שהחיצוני אמר שצריך.
הוא התקין ופלט אנחה שמבשרת קטסטרופה. הקליטה לא מספיקה לצפייה ישירה, ועכשיו גם למחשב אין קליטה, כי הוא נכנס לממ"ד. הוא אומנם מוגן מטילים אבל גם מאינטרנט. עכשיו אני לא יכול לראות במחשב כי הוא בממ"ד, ולא בטלוויזיה הקטנה, כי היא רחוקה, ולא בגדולה כי היא תפוסה. "אמרתי לך שבכלל היינו צריכים לקנות מנורה לסלון", אמרה האישה הטובה והחכמה, שישבה בסלון, חשוכה וצודקת.