תמכתי באולמרט כראש ממשלה, אך הוא חטא בחטא ההיבריס

תמונה אחת שווה אלף מילים, אז הקלטה עסיסית אחת שווה אלף עדויות. המכניזם של השחיתות, האורח המיוזע-חמקני-נכלולי שבו היא מתבצעת, נחשף בהקלטות במלוא עליבותו. לצד מקריבי העזים בבית המקדש, זו היום ההצגה הטובה בעיר.

קילוף בצל השחיתות של אולמרט/זקן/מקורבים אמור להגיר ים של דמעות מעיני כל מי שנחשף אליה. מעבר להיבט הפלילי קיימת הבושה. בעצם כשאתה דוחף מיקרוסקופ מציצני לאיבריו המוצנעים של כל אדם, יש סיכוי לא רע שהוא יצא שלומיאל, אידיוט או נוכל. במקרה של אולמרט, שלושתם.

בייחוד כאשר ההקלטות נשמעות כמו ציוץ עכברושים סביב חריץ גבינה. הבונוס: אולמרט, באמצעות ההקלטות, הופך לעד מדינה, ובדרך, עובדתית או שקר, הוא מלכלך על כל מי שהיה לידו. כשלעצמי תמכתי באולמרט כראש ממשלה. האמנתי, ואני עדיין מאמין, שהוא הלך ברצינות על משא ומתן אמיתי. ולא שלא ידעתי מי האיש.

אני סבור שידעתי טוב מרבים, ולא מהיום. כשכיהן כראש עיריית ירושלים, הורדתי לעיתון "מוניטין" כתבת פרופיל תחת הכותרת "נחש המשקפיים", זאת בעקבות סדרת תחקירים שפורסמו ב"כל העיר" הירושלמי אותו ערך יוסף כהן. ישבתי עם אולמרט בלשכתו, עישנו סיגר שלום, ואחר כך עיצבתי פרופיל של נוכל שרמנטי וחלקלק, חביב ומסוכן. בין השאר משום שכל אלה, פלוס כישרונות ניהול, היו מגויסים לטובת דחיפת הימין הקיצוני (כדי לזחול מעלה, כמובן).

החל בהתנחלויות, וכלה בירושלים לנצח נצחים. חשבתי שירושלים של אולמרט תהיה ירושלים של דם, ואכן זו הייתה ירושתו. האיש קרא את הטקסט ולא התרשם. להפך. אחיו יוסי, שהיה פאנליסט לצדי בתוכנית "הטור השבועי", מסר לי בדרכו החמצמצה ש"אהוד יודע שבעצם אתה אוהב אותו".

כעבור כמה שנים טובות תפס אולמרט תאוצת קריירה מסוכנת (שר התמ"ת) וחשבתי שצריך לעצור את נחש המשקפיים השרמנטי הזה לפני שהוא מכיש את כל המדינה. הורדתי ל"מעריב" של נמרודי כתבת פרופיל נשכנית נוספת. אולמרט הפעיל מנוף או שניים, ונחשו לאן הגיעה הכתבה.

לא מעט ידעו שהוא נוכל-על סדרתי, אבל היו לו לא מעט חברים הכי טובים, עיוורים במקצועם, שנמלטו באיחור אופנתי של 30 שנה; למעט ג'וקרים אקסהיביציוניסטים כמו דנקנר המנוח, שנשארו איתו עד הסוף.

כל זה לא הפריע לי לתמוך בו כראש הממשלה שיחלק את הארץ, כולל את ירושלים. כשאתה נצרך לגנב, לא תוריד אותו מהחבל? חשבתי שאם אולמרט יעשה שלום, עם ישראל יבלע את התפוח הרקוב. כאב בטן לא הורג. האמת, כמי שצופה בהליכותיו של אולמרט אי אילו שנים, לא כל כך הבנתי מה פשר המהפך השמאלני שלו.

אולי משום שהפך איש העולם הגדול והבין את תפקידו של העולם בתזרים הסיגרים שלו? אולי שידע להפריד בין סנטימנט לכסף אמיתי וידע שהרווח הפוליטי וההיסטורי האמיתי טמון במי שיביא את הסחורה? ככזה, אני גם תוהה איך לא קלט עד כמה שביר מצבו כמי שניצב מול כוחות הימין האפל המתנגד למדיניותו.

מה שקרה לו זו כנראה התערובת הקטלנית הרגילה: ההיבריס ו"לי זה לא יקרה".את מה שקרה לו אולמרט הרוויח ביושר. אנחנו, השמאל הישראלי, איבדנו גוי של שבת. אסטה לה ויסטה, בייבי.